בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צדק חברתי בעליון

201תגובות

בבית המשפט העליון אין שופט מזרחי, אין שופט עולה מחבר המדינות, אין שופט חרדי וברור שאין שופט מתנחל, רחמנא ליצלן. ברור לכל כי ההחלטה על מינוי שופטים היא החלטה מקצועית. זו פשוט מקריות שכל האנשים הנאורים קוראים את אותו העיתון ונבחרים לכהן בבית המשפט העליון. מדובר בהחלטות מקצועיות מהמדרגה ראשונה, לא חלילה, בהחלטות בעלות אופי פוליטי.

הרי בית המשפט העליון הוא גוף מקצועי טהור, שאינו נוקט עמדות בסוגיות פוליטיות מובהקות. החלטות בעניין המאחזים לדוגמה, אינן סוגיות פוליטיות, אלא הן נגזרת של התבונה הטהורה, כפי שנקבעה על ידי נציגת התבונה הטהורה במשרד המשפטים, טליה ששון. אותה טליה ששון, שבצירוף מקרים התפקדה למפלגת מרצ כשסיימה את תפקידה בפרקליטות והצטרפה להנהלת הקרן החדשה לישראל.

ברור שיש לכבד את מערכת המשפט. לכן הסביר היועץ המשפטי לממשלה לחברי הכנסת הנבערים מהליכוד וישראל ביתנו, כי החקיקה שהם מקדמים אינה חוקתית. שהרי כל תלמיד תיכון יודע כי כאשר חברי כנסת נכנסים לתפקידם הם נשבעים על החוקה... והרי מושכל ראשון באותה חוקה מדומיינת הוא שיש לשמור על הריכוזיות במוקדי הכוח.

ברור גם שהתקשורת מאוזנת. כפי שניתן לשמוע בכל תוכנית אקטואליה את מגוון העמדות בכל סוגיה: מצד אחד מרואיין פרופסור המסביר מדוע הצעת חוק של נציגי הציבור אינה דמוקרטית, ומצד שני מתבטא מומחה המסביר את הנזק שהצעות החוק יסבו לישראל בעולם. מיד אחריו עולה הפרשן, המאוזן כמובן, ומסביר בטון נחרץ כי החקיקה בכנסת מטורפת וכי חברי הכנסת זאב אלקין, יריב לוין ופאינה קירשנבאום, מדרדרים את ישראל למשטר טוטליטרי.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את העדכונים והפרשנויות של הארץ ישירות אליכם

כדי להרחיב את היריעה, עולה לשידור איש ימין אמיץ. חביב התקשורת הוא בני בגין, חומץ בן יין, שהסביר בתחנת רדיו מובילה כי "החמורה והמסוכנת ביותר היא הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי". שהרי ראש הממשלה יכול לדרוש מהפלסטינים להכיר בישראל כבמדינת הלאום של העם היהודי, אך חלילה שנדרוש זאת מעצמנו. הלא כבר אמר דוד בן גוריון: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה דו-לאומית במדינת ישראל היא מדינת ישראל". לכן יש לפעול לאלתר נגד חברי כנסת קיצוניים הדורשים הקמת מדינת לאום יהודית.

מרוב ליטופי התקשורת, מסתחרר העבד התורן ומתחנף לאדונו כאחרון הוואסלים. גם דן מרידור, מיכאל איתן וראובן (רובי) ריבלין עולים לשידור בתורם ומסבירים לאדוני התקשורת והתבונה, איך למרות שהם כבר 30 שנה בשלטון הליכוד "האמיתי" לא שלט אפילו יום אחד.

שהרי למה לשלוט? למה לא לאפשר למדינות זרות לחתור תחת הדמוקרטיה הישראלית? למה לא לאפשר לבריטניה להפעיל בישראל סוכנים זרים המקדמים את האג'נדה שלהם? למה לאסור על שוודיה, נורווגיה, הולנד ושווייץ לתמוך בארגונים המקדמים חקיקה "הומנית" ו"ליברלית" בכנסת? כיצד ניתן להסתפק בישראלים לבדם, שיכריעו באמצעות הכנסת על עתידם? הרי אם לא נאפשר למדינות זרות להתערבב בהליכי החקיקה ובשיח הציבורי בישראל, אנא אנו באים?

ברור וידוע לכל שגירושם של מהגרי עבודה שפלשו למדינה בניגוד לחוק הוא פשע אנטי-הומני ודחיית הגירוש - סליחה, הפינוי - של משפחה ממאחז, זהו פשע נגד שלטון החוק. באותה נשימה, שחרור מחבלים מורשעים הוא מעשה חסד, מחווה לפרטנרים לשלום.

שהרי לשם מה מחינו כל הקיץ אם לא למען צדק חברתי? המחאה זעקה לחלוקה שוויונית יותר של המשאבים הציבוריים. האם יש דבר מה שיקדם יותר את הצדק החברתי והשוויון מאשר בחירה של עוד שופט בדמותו של אהרון ברק למערכת המשפט? האם יש דבר מה שיתרום יותר למגוון הדעות בשיח הציבורי מאשר סגירת הביביתון?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו