בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ולדימיר זאב פוטין

65תגובות

בבואו להתנגד להצעת החוק הקובעת שמועמדים לבית המשפט העליון יעברו שימוע בוועדת החוקה של הכנסת, אמר שר החינוך, גדעון סער ש"מדובר בהצעה מסוכנת... שתהפוך את בית המשפט העליון לשלוחה כנועה של הרוב הפוליטי, המשתנה מעת לעת".

הצעת החוק הוסרה מסדר היום, לעת עתה. עם זאת, כמה תהיות נותרו תלויות ועומדות: הייתכן שהיגיון הבומרנג שעליו הצביע שר החינוך, שלפיו הכפפת הרשות השופטת לרשות המחוקקת עלולה ביום מן הימים להסב נזק פוליטי לליכוד, אינו נהיר ליוזמי החוק? האם ח"כ זאב אלקין מהליכוד, מיוזמי חוק השימוע, אינו מבין כי ברגע שהרוב הפוליטי ישתנה לטובת השמאל, מנגנון הפוליטיזציה של בחירת השופטים עלול לפנות נגד אותם מועמדים לבית המשפט העליון שיזוהו - או יתויגו - כמועמדי הימין?

לתהיות אלה יכולה להיות רק תשובה אחת: יוזמי חוק השימוע לשופטים ותומכיהם בימין החדש חותרים לשינוי כללי המשחק של הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל. בבואם לקדם סדרה ארוכה של חוקים לאומניים, שתכליתם להשתיק את המיעוט הפוליטי בהווה שמסרב להשלים עם מדיניות הקולוניאליזם האתני-הדתי המחופשת לציונות, הם מאמינים שיצליחו להרחיב את האחידות המחשבתית בקרב הרוב היהודי. כך, הם מאמינים, הרוב הפוליטי בבית המחוקקים הישראלי לא ישתנה מעת לעת, אלא יישנה פעם אחר פעם בצלמה של ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן או בדמותה של "רוסיה מאוחדת", מפלגתו של ולדימיר פוטין. לאחר שישיגו את מבוקשם, חזקה על הדומא הישראלית שתבחר שופטים שישרתו נאמנה את הרוב הפוליטי הבלתי משתנה.

לחצו לייק וקבלו את מיטב מאמרי "הארץ" אליכם לפייסבוק

לנוכח ההתנגדות לדיכוי האזרחי והלאומי של הפלסטינים, שהולכת וגוברת בקרב רוב הקהילה הבינלאומית ומקצת הציבור הישראלי, יותר ויותר אנשי ימין מבין הישראלים ילידי הארץ מוכנים לוותר על המאפיינים הדמוקרטיים של המשטר הישראלי כדי להקל על המשך השליטה היהודית בפלסטינים. ח"כ יריב לוין, הנמנה עם יוזמי חוק השימוע לשופטים, או ח"כ דני דנון, שמינה את עצמו למגן ההיגיינה הלאומית מפני "נגע" ההתנגדות לשעבוד הלאומי של העם הפלסטיני, הם מהנציגים הבולטים של חוגים אלה.

המגמות האנטי-דמוקרטיות מתוצרת הארץ בבית המחוקקים לא היו יכולות להתרומם לגבהים כאלה בלי החיזוק המכריע מצד מגמות אנטי-דמוקרטיות מתוצרת ברית המועצות. הפוליטיקאים הפוסט-סובייטים ברוסיה של פוטין ובישראל של ליברמן אוהבים לבוז למושג התקינות הפוליטית, בטענה שמדובר בשיח כוזב ומתחסד המתכחש למגוון ההבדלים ה"אובייקטיביים" בין קבוצות אנושיות שונות. דווקא לנוכח המורשת הפוליטית הפוסט-סובייטית בישראל, מוטב להניח לרגע לתקינות הפוליטית ולהודות ללא כחל וסרק: רבים מקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר בישראל, ורוב רובם של נציגיהם הפוליטיים בכנסת, לא רק מתקשים להשתחרר מהמטען המחשבתי של הדיקטטורה הסובייטית, אלא אף נושאים אותו בגאון.

כמו אנשי "רוסיה המאוחדת" של פוטין, גם בני דמותם הישראלים יוצאי רוסיה דוחים את הסיסמאות הקומוניסטיות, אבל מאמצים בשתי ידיים את שיטת היסוד של המשטר הקומוניסטי - מלחמת חורמה בזכות האזרחית לדיסידנטיות פוליטית. אירוניה מרה היא, שהחשיבה הטוטליטרית ה(פוסט-)סובייטית הולכת ומשתלטת על התנועה שייסד ולדימיר זאב ז'בוטינסקי. כמנהיגו של מיעוט אידיאולוגי מושמץ בהסתדרות הציונית העולמית, נאבק ז'בוטינסקי בעקביות למען קידום דמוקרטיזציה פנימית בתנועה הציונית. בכך גם תרם רבות, בעקיפין, להגברת הפלורליזם הרעיוני בציונות המודרנית. מורשת זאת הולכת ונרמסת עתה על ידי זאב אחר, ברוחו של ולדימיר אחר. נותר רק לקוות, שבקרב אנשי הליכוד יימצאו די מתנגדים למחיקת מסורת החשיבה האזרחית הביקורתית של הרוויזיוניזם הציוני על ידי חניכי הדיקטטורה הסובייטית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו