כוחניות מימין ומשמאל

ארי שביט
ארי שביט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ארי שביט
ארי שביט

מייאש. לפני כשנתיים הציעה חברת הכנסת מרינה סולודקין לאסור על קיום של עיתון ארצי שהבעלים שלו אינו אזרח ישראלי. אף על פי שהיו קווי דמיון מסוימים בין הצעת החוק של סולודקין לבין הצעת החוק של אופיר אקוניס (בעניין מימון זר של עמותות פוליטיות), שלה היתה חמורה פי כמה. אם חוק סולודקין היה מתקבל, הוא היה מביא לסגירת עיתון רב תפוצה ("ישראל היום"); פוגע פגיעה אנושה בחופש הביטוי ומביא לפיטורים של עשרות עיתונאים.

החוק גם היה גורם לכך, שלרוב המרכזי-הימני בישראל לא יהיה שום כלי תקשורת חזק המייצג את דעותיו. ובכל זאת, אף על פי שהצעת סולודקין היתה אנטי דמוקרטית בעליל, תמכו בה עשרות ח"כים מהמרכז ומהשמאל. תמכו בה גם עיתונאים רבים. כנסים של מחאה לא כונסו בסינמטק. להשתיק אותנו זה חמור, אבל להשתיק אותם זה בסדר גמור. כי אין אוניוורסליות בישראל ואין כללי משחק בישראל ואין הפנמה עמוקה של הדמוקרטיה הליברלית.

מייאש. השבוע אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק של הח"כים יריב לוין ומאיר שטרית, שנועדה להקשות על פרסום תחקירים עיתונאיים בישראל. אף על פי שהחוק יסרס את העיתונות וימנע זרימה חופשית של מידע, ראש הממשלה ושר הביטחון תמכו בו. הם הרימו את ידם בעד סתימת פיות ובעד השתקת האמת ובעד בניית מצודת-שלטון שתהיה חסינה מביקורת.

נכון: בנימין נתניהו ואהוד ברק מצולקים. שניהם היו קורבנות של מתקפות תקשורתיות, שחלק מהן נגועות בעיוותים ובאינטרסים זרים. אבל בכך אין להצדיק את העובדה, שבוגר MIT ובוגר סטנפורד נתנו יד לחוק אנטי-ג'פרסוני בעליל. גם הם וגם מפלגותיהם הוכיחו השבוע, כי אין אוניוורסליות בישראל ואין כללי משחק, ואין הפנמה עמוקה של הדמוקרטיה הליברלית.

מייאש. במשך חודשים ארוכים שופכים את דמו של נעם סולברג. טוענים, כי מי שמתגורר מעבר לקו הירוק פסול מלהיות שופט בבית המשפט העליון. בכך מנסים להפוך עמדה פוליטית מסוימת (שאני שותף לה) להלכה חוקית מחייבת. שהרי יותר מחצי מיליון ישראלים מתגוררים מעבר לקו הירוק. הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון קבעו, שמגוריהם מעבר לקו הירוק הם חוקיים. לכן מי שפוסל את סולברג עושה פעולה כוחנית של הדרה של יותר מחצי מיליון אזרחים.

אנחנו ליברלים, ברור. ליברלים שאינם מוכנים שיהיה שמרן בבית המשפט העליון; שאינם מוכנים שיהיה חובש כיפה בבית המשפט העליון. ליברלים שאינם מוכנים שבבית המשפט העליון יישב אדם שערכיו אינם ערכינו. שהרי אין אוניוורסליות בישראל ואין כללי משחק ולא הפנמה עמוקה של הדמוקרטיה הליברלית.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

מייאש. לנגד עינינו חוסמים את דרכה של מרים נאור אל נשיאות בית המשפט עליון. על פי החוק ועל פי הנוהג, היתה נאור אמורה להחליף את דורית ביניש בפברואר. אבל נאור היא שופטת נאורה, נבונה, אמיצה וחרוצה. היא אינה משתייכת לשום קליקה. לכן, כיוון שהיא ראויה, חובה לבלום אותה. הכוחות האפלים הנחושים לקעקע את שלטון החוק מבקשים להחליפה באחר. לצורך זה הם מחוקקים חוק אישי בעייתי בעיתוי שערורייתי. לצורך זה הם לוחצים ובוחשים ומכופפים. מזהמים את הצדק בפוליטיקה. מנסים לגמד בית משפט נאור באמצעות הדחה של השופטת נאור. שהרי אין אוניוורסליות בישראל ואין כללי משחק, ולא הפנמה עמוקה של הדמוקרטיה הליברלית.

החיידק הוא חיידק של המטרה מקדשת את האמצעים. הנגע הוא נגע של אג'נדה המכופפת את הכללים. הימין סותם את הפיות של השמאל בדרך אחת. השמאל סותם את הפיות של הימין בדרך אחרת. הימין רומס את המיעוט, השמאל דורס את הרוב. בלא אוניוורסליות ובלא כללי משחק ובלא הפנמה של הדמוקרטיה הליברלית, ישראל נהפכת למקום כוחני ואלים.

Read this article in English: The silencers

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ