בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היה טרכטנברג?

47תגובות

בוקר אחד באמצע הקיץ, בתחילת מחאת האוהלים, קיבל איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים, טלפון זועם מפרופ' מנואל טרכטנברג: איך זה שאתה דורש מבנימין נתניהו לקבל שנת לימודים חינם, בשעה שאנו מנהלים משא ומתן על גובה שכר הלימוד? שמולי נדהם ואמר: זה לא אני, לא ביקשתי דבר כזה מנתניהו, זה הם שהציעו לי.

ראו עד היכן הגיעה אז ההיסטריה של לשכת נתניהו. הם היו מוכנים להציע הכל כדי לפצל את הנהגת המחאה. הם הבינו, שבלי הכוח הארגוני של עשרות אגודות הסטודנטים ברחבי הארץ המחאה תתקשה להמריא. לכן היו מוכנים להציע שנת לימודים חינם (סיפור המסופר כאן לראשונה), כדי ששמולי לא יצטרף לאוהלי רוטשילד.

אבל שמולי דחה את ההצעה. הוא רצה שהסטודנטים ישתתפו באופן פעיל במאבק לשינוי פני החברה, ולא יתעסקו רק בבעיות של עצמם.

היום איש אינו חולם להציע משהו לשמולי. "מחירו" בשוק ירד. המחאה בקושי קיימת, ומי בכלל זוכר את המלצות ועדת טרכטנברג.

פרק אחד בהמלצות דווקא כן עבר. מדובר בפרק המסים. אבל זו חוכמה קטנה מאוד; כי היום אין דבר פופולרי יותר מאשר העלאת מסים. ואמנם, הממשלה אישרה בקלות את העלאת מס ההכנסה השולי לרמה של 50%, ואת העלאת מס החברות והמס על הבורסה ל-25%.

אבל כאן הכל נעצר. כי האינטרסנטים החלו להתערב. הראשונים היו התעשיינים, שהצליחו למנוע את קבלת המלצת טרכטנברג להגדיל את תשלומי המעסיקים לביטוח הלאומי. אחר כך הם הצליחו לטרפד המלצה מרכזית של הוועדה: הורדת מכסים מהירה.

ההחלטה שקיבלה הממשלה בעניין המכסים היא מסובכת ומייאשת. ההחלטה תלויה בהשגת הסכמי סחר עם הודו וסין; כאילו לשני הענקים הללו אכפת בכלל הסחר הפעוט עם ישראל. את הכישלון מרגיש הציבור יום יום בכיסו, בעת הקניות בסופר - המכסים האדירים גורמים למחירי מזון מנופחים.

כי כאשר יש מכס של 190% על יבוא בשר, 170% על עוף, 212% על אבקת חלב, 140% על חמאה, 298% על בצל טרי, 127% על זיתים, ויותר מ-100% על יבוא שמן זית, שימורי טונה, רסק עגבניות, קטשופ, שימורי תירס, בוטנים קלויים ודבש - היצרנים המקומיים יכולים להעלות מחירים. לכן בישראל יקר יותר מאשר באירופה ובארצות הברית.

ועדת קדמי היתה אמורה להביא לממשלה רשימה של הורדות מכסים על מוצרי מזון מעובדים וטריים; אבל שר התעשייה, שלום שמחון, החליט שכדאי לו יותר לדאוג לאינטרסים של התעשיינים והחקלאים מלרווחת שאר שבעה מיליון אזרחי ישראל.

בתחום הדיור המצב מייאש לא פחות. שמולי ודפני ליף האמינו שמשהו ישתנה. אבל אף על פי שוועדת טרכטנברג המליצה על מתן עדיפות לציבור שעובד ומשלם מסים, החליט שר השיכון, אריאל אטיאס (ש"ס), שאת הדירות הזולות ימשיכו לקבל החרדים. אטיאס עשה זאת על ידי הסרת הקריטריון "מיצוי כושר ההשתכרות" והשארת הקריטריונים "ותק בנישואים" ו"מספר ילדים". כמו כן, הנהגת החרדים אינה חולמת אפילו לקבל את המלצת טרכטנברג להנהגת לימודי ליבה בבתי הספר שלה, או להקטין את מספר האברכים בכוללים, החיים על חשבון משלם המסים. משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, כבר הודיע, שפרק זה בדו"ח טרכטנברג "לא קיים מבחינתי".

גם המאבק על תקציב הביטחון עומד בניגוד גמור להמלצת טרכטנברג: קיצוץ משמעותי בתקציב הביטחון כדי שיהיה ממה לממן את התוספות לחינוך, לדיור ולשאר תוכניות הרווחה. אבל אהוד ברק ממשיך להפציץ אותנו באיומים מאיראן ובהפחדות על טילי שיהאב 3 המכוונים ללב תל אביב. ולכולם ברור, שבלי קיצוץ בביטחון לא יהיה אפשר לבצע אפילו את המעט שנשאר מדו"ח טרכטנברג.

אז אולי היה שמולי צריך לקחת את "השוחד" ולקבל שנת לימודים חינם. כך לפחות היה יוצא משהו מהמחאה החברתית.

?Read this article in English: Anybody remember Trajtenberg



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו