בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למעשה, תרומה לדמוקרטיה

72תגובות

האם היה פרנקלין רוזוולט, הנשיא הדמוקרטי הגדול שהוביל את אמריקה לניצחון על גרמניה הנאצית, רודן? זו היתה ההאשמה שהוטחה בו ב-1937, כשניסה לשנות את הרכב בית המשפט העליון, לאחר שזה קבע כי אחדים מחוקי הניו דיל היו מנוגדים לחוקה.

מתנגדי רוזוולט ביקרו את הצעת החוק לרפורמה של ההליכים המשפטיים - שאותו ניסה להעביר בקונגרס - בטענה, שהנשיא רוצה לבחור לו שופטים שיטו משפט לטובתו. מטרת החוק היתה לתת לנשיא סמכות למינוי שופטים נוספים לבית המשפט, שהרוב השמרני בו ביטל אחדות מיוזמות החקיקה של רוזוולט, שנועדו לחלץ את המדינה מהמשבר הכלכלי. החוק לא אושר לבסוף בקונגרס, וגם הסתבר שלא היה נחוץ, לאחר שאחד מהשופטים בבית המשפט העליון פרש לגמלאות.

הואיל ושופטי בית המשפט העליון בארצות הברית ממונים על ידי הנשיא לכל ימי חייהם - מדובר בהליך פוליטי. נשיא שמרן ימנה שופטים שמרנים, ולהיפך. הרכב בית המשפט בכל זמן נתון תלוי, למעשה, בתוצאות הבחירות לנשיאות ובתוחלת החיים של השופטים המכהנים. למרות הטיב הפוליטי של המינויים לבית המשפט העליון, הציבור בארה"ב חולק לו כבוד רב.

המקרה האמריקאי עולה במחשבה לנוכח ניסיונות של הכנסת להשפיע על הרכב בית המשפט העליון וטענת השמאל, ולפיה הרוב בכנסת פוגע באופי הדמוקרטי של המדינה. לפעמים, בלהט הוויכוח, אפילו מוטחת בתומכים בשינוי ההרכב הנוכחי של בית המשפט העליון מלת הגנאי "פשיסטים". זה לא ראוי יותר מהאשמת רוזוולט ברודנות.

שופטי בית המשפט העליון בישראל אינם מתמנים לתפקידם בהליך פוליטי, אך ברור שיש להם דעות פוליטיות. האם מסוגלים הם להפריד בין דעותיהם הפוליטיות לבין ההחלטות שעליהם לקבל בעניינים בעלי תוכן פוליטי? אין ודאות בכך.

אחת הדוגמאות הבולטות היא החלטת בית המשפט העליון לאשר את התוכנית של אריאל שרון לעקור מתיישבים מגוש קטיף ומצפון רצועת עזה, נושא רווי תכנים פוליטיים. הפן המשפטי החשוב ביותר בפרשה היה השאלה, אם פינוי בכפייה של 10,000 ישראלים מבתיהם אינו הפרה של זכויותיהם האזרחיות. אחרי הכל, כל אזרחי ישראל, בלי קשר להשקפתם הפוליטית, רואים בבית המשפט העליון את המגן האחרון של זכויות האזרח שלהם.

בית המשפט אישר את תוכנית ההתנתקות והצהיר, כי אף שמדובר בהפרת זכויות אדם של אזרחי ישראל - הפרה זו היא מידתית. אין ספק, ששיפוט בעייתי זה יהיה נושא לוויכוחים עוד שנים רבות, ואפשר ליחסו להרכב בית המשפט.

הרכב בית המשפט נקבע בידי ועדה, שמספר משמעותי מחבריה הם שופטים מכהנים בעליון, כך שניתנת להם ההזדמנות להנציח את הרכבו. בנסיבות אלה, לגיטימי לחלוטין מצד חברי כנסת - החשים כי הרכב בית המשפט אינו מייצג נאמנה את רוח רוב אזרחי ישראל - לרצות לחולל שינוי בהרכב הזה, המעורר אי-אמון בקרב חלק מהציבור.

אין בכך שום דבר לא דמוקרטי. להיפך. הקפאת ההרכב הנוכחי של בית המשפט איננה, מן הסתם, לטובת הדמוקרטיה הישראלית. לעומת זאת, הצורך להבטיח את האמון המלא של רוב אזרחי ישראל בשיפוט של בית המשפט העליון הוא בעל חשיבות עליונה לדמוקרטיה הישראלית.

Read this article in English: On 'dictators' and democracy



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו