בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי בכלל צריך דמוקרטיה

14תגובות

כולם צועקים "דמוקרטיה! דמוקרטיה!" אחרים צועקים "שאבעס! שאבעס!" אבל למה שיהיה אכפת לנו אם מעמדם של הערבים הולך ומידרדר? אם הפלסטינים בשטחים הכבושים חוששים עוד יותר מעוצמתנו? אם בית המשפט העליון פועל לפי התכתיבים של אינטרסים פוליטיים? אם לארגוני שמאל נעשית דה-לגיטימציה ועיתונים מושתקים?

על מה כל המהומה? פחות דמוקרטיה זה טוב יותר ליהודים, לצבא, למתנחלים. הגיע הזמן לשלטון שרירי יותר. הגיע הזמן להבין שהדמוקרטיה אולי מתאימה למערב אירופה - אבל לא למציאות הקשוחה במזרח התיכון.

ובכל זאת עלינו להתמודד עם העובדה הפשוטה: אם לאורך ההיסטוריה רוויית האלימות שלה הצליחה ישראל להשיג תמיכה מארה"ב ומאירופה, היה זה בשל סיבה אחת: היא היתה "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". הדמוקרטיה של ישראל הגנה עליה מפני ערעור הרבה יותר אוניוורסלי ושיטתי על מדיניותה חסרת האחריות בשטחים הכבושים. דמוקרטיה אינה רק עניין לרכרוכיים. היא מפעילה כוח אמיתי, בתוך ומחוץ לגבולותיה. אך מהו טבעו של הכוח הזה? מומחים במדע המדינה וסוציולוגים מסכמים אותו במלה אחת: "לגיטימיות". כל מי שמתמצא קצת בהיסטוריה ובפילוסופיה פוליטית יודע ש"לגיטימיות" היא המוצר הנחשק ביותר על ידי מנהיגים, וכי לאורך ההיסטוריה היתה הדמוקרטיה הצורה הלגיטימית ביותר מבין כל צורות הממשל.

אבל "למה", אולי תשאלו שוב. בחיבורו מ-1795, "לשלום הנצחי: שרטוט פילוסופי", כתב עמנואל קאנט: "הפרובלמה של ייסוד ממלכה יכולה למצוא את פתרונה, למרות כל חריפותו של הביטוי הזה, אפילו אצל עם של שדים (אם רק הם בעלי שכל)" (תרגום: יהודה יונוביץ). המדינה שרצה קאנט לבנות היתה פותרת שלוש בעיות: 1. העובדה שאומה מורכבת מאנשים שונים בעלי ערכים, דעות ואינטרסים מתנגשים. ריבוי האינטרסים הוא מצב אנושי שלעולם אי אפשר להתגבר עליו. 2. המנהיגים עלולים להתגלות כחסרי מצפון וחסרי יכולת. לכן, אמר קאנט, עלינו להקים מוסדות שיישארו טובים גם אם המנהיגים הם רעים. 3. אומה יכולה להיות חזקה רק אם שורר אמון בין המדינה לתושביה. אמון כזה מאפשר מצדו להשכין שלום בר קיימא.

החשיבה הפוליטית באירופה התפתחה במשך מאות שנים עד שהגיעה למסקנה שהדמוקרטיה היא המשטר היחיד שמסוגל להבטיח אכיפת שיתוף פעולה בין המדינה לאזרחים, ייצוג הוגן של תפישות עולם שונות וקיום מוסדות שטיבם לא יהיה תלוי במידת המוסריות של מנהליהם. הסיבה לכך שהדמוקרטיה היתה למשטר הפוליטי שהצליח להשיג את הלגיטימיות הגדולה ביותר נעוצה בכך שהוא המשטר היחיד שמסוגל לייצר אמון, ושלום אזרחי, בין קבוצות חברתיות שונות.

זאת גם הסיבה לכך שהחילוניות היא האופציה התרבותית המועדפת על משטרים דמוקרטיים. חילוניות היא מסגרת נייטרלית. הדת, לעומת זאת, עמוסה משמעויות ייחודיות, קשורה לקבוצה מסוימת, ולכן באופן טבעי מרחיקה אחרות.

אבל יש עוד. איימי צ'ואה (Amy Chua) מאוניברסיטת ייל טוענת, כי אימפריות חזקות - מפרס ורומא ועד לבריטניה ולארה"ב היום - הצליחו לשלוט בעולם משום שכל אחת מהן, בסטנדרטים של זמנן, היתה סובלנית ופלורליסטית במיוחד. פלורליזם מעניק כוח פוליטי רב. דמוקרטיה היא המסגרת הפוליטית החזקה ביותר משום שהיא המסגרת היחידה שבה חוסר צדק, אפליה ואלימות נידונים בדרכי שלום. שנו את המסגרת הזאת - כפי שעושה הימין הקיצוני בסיוע הימין - ותפגעו בבסיסו של השלום החברתי.

ואולם, אל לנו ללכת שולל: כוחו של הימין הקיצוני הוא כוחם של שרירים שהוזרקו להם הורמונים. הם נראים מפחידים, אך הם מסתירים את החולשה העמוקה והריקנות של גישתם לפוליטיקה, כמו גם הבנה מועטה של אומנות הממשל המורכבת. זאת, משום שאיש לא יכול למשול לאורך זמן ללא לגיטימיות.

פרופ' אילוז מלמדת במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית

מוטי מילרוד


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו