בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כל העולם מסתכל!

בשידורים החיים שמפגינים מרחבי העולם מעבירים באמצעות טלפונים חכמים יש מסר ברור: גם אנחנו המדיה

3תגובות

"כל העולם מסתכל! כל העולם מסתכל!" צעקו המפגינים על השוטרים שניסו לפנות אותם מפארק זוקוטי שבמנהטן בשעה ארבע לפנות בוקר. האמת היא שלא כל העולם הסתכל. 39 אנשים צפו. התמונות, שהגיעו בשידור חי מניו יורק, הועברו דרך האינטרנט על ידי אנשים שמשתמשים בטכנולוגיה שזמינה לכל דורש, והופכת את הטלפון הסלולרי לתחנת ממסר שמעבירה תמונות בשידור חי דרך האינטרנט, וממנו לכל העולם.

בשבועות האחרונים צצו יותר מ-200 "ערוצים" שכאלה, המעבירים בשידור חי תמונות מרחבי העולם; גולשים מתעדים הפגנות ועורכים ראיונות עם המשתתפים באירועי "כבוש את" את וול סטריט, פורטלנד, ברלין, טורונטו, או כל מקום אחר.

העובדה שהמפגינים משתמשים באמצעים לשידור חי מציינת עליית מדרגה בהשוואה לשימוש במדיה החדשה בשנתיים האחרונות. באמצע 2009, במהומות שהתרחשו באיראן לאחר הבחירות לנשיאות, השתמשו אזרחי המדינה ביוטיוב ובטוויטר (אם כי מאוחר יותר התעורר ויכוח עד כמה השימוש בטוויטר באיראן היה באמת נפוץ). בהפגנות בעולם הערבי נעשה שוב שימוש באותן פלטפורמות חדשות, אך על פי רוב למטרת תיאום בלבד: באמצעות פייסבוק או טוויטר יכולים גולשים לתאם ביניהם עמדות ורעיונות, ובכך לייצר פעולה משותפת הבאה לידי ביטוי בכיכרות. המפגינים השתמשו ביוטיוב כאמצעי משלים, פלטפורמה להצגת תיעוד של ההפגנות. חלק ניכר מהמידע המצולם המגיע מסוריה צולם והועלה לאינטרנט בידי אזרחים סורים, ואחר כך שודר ברשתות טלוויזיה בעולם.

השימוש בפלטפורמות לשיתוף מידע בעולם הערבי נועד לעקוף את בעיית התקשורת המסורתית שם, ובעיקר את העובדה שהיא נשלטת על ידי המדינה והשליטים, ולכן אין היא מסקרת כלל את ההפגנות. בעולם המערבי הבעיה היא אחרת. התקשורת האמריקאית אינה נשלטת על ידי המדינה ולכאורה היא חופשית ולמרות זאת, המפגינים מרגישים שאין היא משקפת את המצב בשטח.

בהפגנות בניו יורק, לדוגמה, הורחקו העיתונאים ממוקדי החיכוך בטענה שהצעד נחוץ כדי להגן עליהם מפני אלימות המפגינים. בפועל, לטענת המפגינים, המטרה האמיתית של הרחקת העיתונאים היתה למנוע מהתקשורת לסקר את האירועים, ולאפשר למשטרה לפעול ביתר חופשיות, שלא לומר ביתר אלימות. פעמים רבות כאשר עיתונאים וצלמים בכל זאת מסקרים את האירועים בארצות הברית, הם נעצרים על ידי המשטרה בטענה שהפרו את הסדר.

ואם לא די בזה, המפגינים טוענים שהתקשורת בארצות הברית אינה חופשייה באמת. היא נשלטת על ידי תאגידים - שחלקם, כמו "פוקס ניוז", מוטים מבחינה אידיאולוגית או פוליטית - ומשום כך היא מציגה תמונה מעוותת של המציאות. לא פעם נטען ב"פוקס" שהמפגינים אינם אלא קבוצה קטנה, דחויה והזויה של אנשים שאין מאחוריהם תמיכה אמיתית בקרב הציבור האמריקאי.

הטכנולוגיה בהקשר הזה היא מכשיר שובר שוויון. הציבור האמריקאי מצויד בטכנולוגיה מתקדמת בהרבה ביחס לציבור הערבי. הוא מסוגל להעביר תמונות בשידור חי מכיוון שבארצות הברית רוחב הפס תומך בהעברת מידע בזמן אמת (והשלטון אינו מנתק אותו), והטלפונים חכמים דיים כדי לאפשר שימוש ביישומים האלה.

אחת הביקורות המרכזיות המופנות מאז ומתמיד כלפי המדיה המסורתית היתה שהיא מסקרת בהרחבה ובשמחה אירועים סנסציוניים ורכילותיים, אך נלהבת הרבה פחות לסקר נושאים בעלי חשיבות; הרייטינג הוא שמכתיב את סדר היום שלה. אף שטענות מעין אלו נשמעו משני צדי המתרס הפוליטי והאידיאולוגי, עד לאחרונה לא היה אפשר לעשות הרבה כדי לשנות את המצב; רק לתאגידים הגדולים היו הכוח וההון הנחוצים כדי לשדר ולהדפיס את מה שבעיניהם נחשב לחדשות, ההמון נדחק אל עמדה צרכנית, פסיבית.

הכניסה של טכנולוגיות המדיה החדשה אל המשחק התקשורתי מעצבת מחדש את חוקיו. אמנם 39 האנשים שצפו יחד אתי בערוץ ששידר מפארק זוקוטי אינם מיליוני הצופים של "פוקס ניוז", אבל המסר של השידור ברור: אנחנו לא רק "ה-99%", אנחנו גם המדיה. נשדר בעצמנו.

ד"ר דרור הוא ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית בביה"ס לתקשורת של המכללה למינהל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו