בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תוגת המחאה החברתית

67תגובות

לא רק שהמחאה מתה, אלא שהיא אף הזיקה יותר מאשר הועילה. כך, למרבה הצער, חושבים היום רבים מאלה שצעדו בקיץ מתוך אמונה שלמה ותקווה רעננה לשינוי. כיום הם חשים שלא רק שדבר לא השתנה - הים הוא אותו ים והטייקונים אותם טייקונים - אלא שעכשיו, חרב הקיצוצים מאיימת על אלפי מפוטרים בגלל הירידה שגרמה המחאה לרווחיהן של חלק מהחברות המובילות במשק. במהירות מפתיעה עברה הדרמה הגדולה של הקיץ ממצב טבעי של רגיעה ושינוי תצורה למצב של רפיון ובלבול, ובסופו של דבר לשנאה והלקאה עצמית. ציבור המוחים שוב מפוזר, מיואש ונטול כוח.

אלא שבשבוע שעבר התפרסמה תזכורת מחום יולי-אוגוסט, שנראה כעת כחיזיון רחוק. רשת שופרסל פירסמה את דו"ח הרבעון השלישי שלה, שהוא רבעון המחאה. הנתונים אכן דרמטיים: ירידה תלולה של 44% ברווח התפעולי, צניחה של 59% ברווח הנקי ברבעון. גם אם היו סיבות נוספות לצניחה החדה ברווחי שופרסל, הרי שחתימת ידו של הציבור בתוצאות ניכרת בבירור.

משמעותה הגדולה של הצניחה היא יותר סמלית ממספרית. הציבור ראה בשופרסל את אחת ממטרות המחאה, אחד מגופי הענק שגבו ממנו שנים מחירים מופקעים בעבור מוצרי יסוד, ולכן החליט להפסיק למלא את העגלה בהכנעה. הרשת נאלצה לבצע מבצעי חירום והוזלות, שבסופו של דבר פגעו בשורת הרווח.

מהדו"חות אפשר להסיק שני דברים חשובים: א. למרות ההוזלות המוגדרות על ידה "משמעותיות" ו"דרמטיות", הרשת עדיין רווחית. ב. הציבור מסוגל להתאגד ולהילחם בכל מי שמקפח את זכויותיו ופוגע בו כלכלית. ציבור מאורגן וחדור תחושת מטרה מסוגל לשנות את המציאות. את העובדה הפשוטה הזאת הבינו היטב מגזרים שונים בחברה הישראלית, שנושאים בגאון את האידיאולוגיה והאינטרסים שלהם, בלי להיאכל על ידי ספקות עצמיים. למשל, המתנחלים, החרדים, החקלאים, התעשיינים, חברי הוועדים הגדולים ועוד. רק תומכי המחאה שכחו את הכוח שמעניקה ההתלכדות ועם בוא הגשם, גלעד שליט וחרדת הגרעין האיראני, מיהרו לשקוע שוב בתוגתם המיואשת.

עשו לנו לייק לקבלת כל החדשות והפרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

במקום לשאוב עידוד מההישגים ולהמשיך הלאה - למשל להעתיק את המאבק המוצלח ברשתות השיווק לבנקים, לבתי ההשקעות הגובים עמלות רצחניות בשוק הפנסיה והחיסכון או לכל גוף אחר שרומס את מי שלא מחובר לאליטות הכלכליות ולוועדים הגדולים - הם צופים אל העתיד הנורא שיצרו, לתחושתם, במו ידיהם: בעקבות הירידה ברווחים העסקים יתמוטטו, העובדים יפוטרו, העולם ייחרב והכל ישקע בתהום עמוקה ושחורה.

השימוש במחאה כתירוץ לגלי פיטורים - שכתמיד כוללים קודם כל את העובדים החלשים והבלתי מאוגדים - הוא המשך של העיוות החברתי-הכלכלי בישראל, שהוציא בקיץ המונים לרחובות. הוא אמצעי הפחדה נוסף, גרוע יותר מחוק לשון הרע או מצעדים אחרים שנועדו להשתיק את הציבור. ראו מה עשיתם, נוזפים במוחים על כך שהעזו לקוות לעתיד טוב יותר. היה לכם מעט וגם את זה הפסדתם, מכיוון שברוב חוצפתכם דרשתם עוד.

הציבור המובס חוזר לביתו אבל וחפוי ראש. תחת ענני חרדה קיומיים הוא ממשיך לשקוע במלחמת ההישרדות הכלכלית-האישית. מלחמה שאולי ישיג בה רגעי הפוגה קצרים, אך בשום פנים לא יוכל לנצח בה.

Read this article in English: Regrets of the protesters



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו