בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפני שהבורות תשתלט

94תגובות

נבחרת הימין בכנסת, ובראשם יריב לוין, זאב אלקין, אופיר אקוניס ודני דנון, אינם נראים כמו נערי הגבעות ואינם מבלים את לילותיהם בשריפת מסגדים, גדיעת עצים או ריסוס כתובות נאצה. אבל בחודשים האחרונים הולך ומתבלט הקשר בינם לבין בריוני השטחים.

שנת 2011 מצטיירת כשנת מפנה בתהליך התרחקותה של ישראל מהעולם המערבי והשתלבותה במזרח התיכון. אם בעתיד תעלה השאלה מדוע דווקא בשנה זו התרחש המפנה, יתגלה כמו תמיד, שלתופעות הנראות כמפולת פתאומית, קדמו תהליכים מתמשכים. בראש ובראשונה תתברר השפעת החיים בצל מלחמה מתמשכת ושלטון דורסני על עם אחר. אולם, די לשמוע את התבטאויותיהם של חברי הכנסת ושל נערי הגבעות ותומכיהם, כדי להתרשם שמעבר לאינטרסים פוליטיים מחד וההתלהמות הדתית-לאומית מאידך, מתגלה בורות פשוטה.

קשה להאמין שהנערים המרושלים מההתנחלויות ותומכיהם המעונבים מהכנסת, טרחו אי פעם לבחון את פעולותיהם בפרספקטיבה היסטורית רחבה החורגת מהמציאות העכשווית והמקומית. ידע מינימלי על תהליך קריסת הדמוקרטיות שהתרחש באירופה בין שתי מלחמות העולם אולי לא היה הופך אותם לפעילי שלום, אך סביר להניח שהם היו מודעים יותר לאסוציאציות שמעורר השילוב בין פעולות של קבוצות אלימות, לבין חוקים שנועדו להשתיק את האופוזיציה והתקשורת ולהשליט חוקים גזעניים. הסכר שהחינוך הממלכתי החילוני והדתי אמור היה לבנות כדי להגן על דמותה המוסרית של חברה המצויה במצב מלחמה, נפרץ לחלוטין.

לכן יש חשיבות רבה לאימוץ ההמלצות של הוועדה לקידום מדעי הרוח בישראל, שהוגשו לאחרונה למשרד החינוך. אולם, כדאי לזכור שהדרך להשבת כבודם האבוד של מדעי הרוח לא תהיה קלה. בחינוך הדתי של השנים האחרונות הוקצנו המגמות הלאומיות וקטן חלקה של ההשכלה הכללית, שאיפשרה לתלמידים להרחיב את השקפת עולמם. התפישה שנולדה עוד בסוף המאה ה-18 שקידמה חיבור בין לימודי קודש וחול, והעשירה גם את החשיבה הדתית, הולכת ומאבדת את מעמדה, עובדה הניכרת גם ברמה האינטלקטואלית של ההנהגה הרבנית.

מגמת ההתכנסות קיימת גם במוסדות החינוך החילוני: לא רק שחלקם של המקצועות ההומניים הצטמק, אלא שהממסד הפוליטי עושה כל מאמץ כדי להקטין את תכניהם האוניברסליים.

עשו לנו לייק לקבלת כל העדכונים והפרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

מאחורי מציאות עגומה זו, המכשירה את הקרקע לצמיחת דור חדש של מצביעים בורים, מסתתרת בעיה רחבה אף יותר. הגל הפוטוריסטי הנוכחי, שבו הטכנולוגיה נתפשת כמכשיר יחיד לשיפור העולם, מחייב התמקצעות גבוהה בתחומים הטכנולוגיים. אולם בד בבד ואולי גם כריאקציה, גוברת הנטייה להעדיף את החוויה על פני הידע. נטייה זו ניכרת במחנה החילוני והדתי כאחת. די להתבונן בגדודי המשתטחים על קברים המתרוצצים בעיניים מצועפות בארץ ובחו"ל, כדי להשתכנע בכוחה העולה של "החוויה" החסידית. באותה מידה ניתן להתרשם מתוכניות הלימוד בבתי הספר שבהן ניכרת המגמה להעדיף שיעורי "חוויה" ומימוש עצמי על פני הקניית ידע ושינון.

נטיות אלה ניכרות גם באמנות, כמו למשל, באגף החדש של מוזיאון תל אביב, שנועד בראש ובראשונה להעניק לצופים חוויה רגשית. באמנות השאיפה לסחוף את הצופה ולהפעיל את חושיו היא לגיטימית ואף מעשירה, אך כאשר היא מתורגמת לחיים החברתיים והפוליטיים, היא הרת סכנות.

לכן, לא רק ללוין, לאלקין ולחבריהם בקואליציה ובאופוזיציה מומלץ לפתוח את ספרי ההיסטוריה. הדרך שבה צמחו המשטרים הטוטליטריים ויכולתם לנצל את החוויה הלאומית כמכשיר לגיוס המונים ושלהובם, חייבת להיות שיעור חובה לכל מי שלא ידע או שכח את האסונות שהמיטו על עצמם עמים אחרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו