בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לחדש או לשקוע

37תגובות

אחד הלקחים הברורים מההיסטוריה - של מינים ביולוגיים, של מדינות, ושל ארגונים עסקיים - הוא שהעדר היכולת להתחדש בסביבה משתנה משמעותו שקיעה. לעתים רחוקות שינויים בסביבה פועלים לטובת השמרן, או אינם משפיעים על גורלו בזכות בדידותו או איתנותו. זה לא המצב שבו נתונה ישראל. לכן האינרציה המדינית שהיא מפגינה מעוררת חשש מפני הידרדרות ושקיעה.

לכך יש להוסיף עוד לקח היסטורי: מדינות השרויות במצב מהפכני עשויות לייצר רמות אנרגיה גבוהות מאוד. עם כל ההבדלים, די להזכיר את מה שקרה למדינות שזילזלו בכוחה של צרפת המהפכנית, או את הזלזול האמריקאי בלהט המהפכני של קובה. לענייננו - יש להיזהר מלהניח שמדינות ערב, הנתונות במצב מעבר, נכנסות בהכרח לתקופה של חולשה.

אין אפשרות לחזות מראש אילו משטרים יתפתחו במדינות ערב. אולם כמעט ודאי הוא שמשקלו של "הרחוב" יגדל ואתו תגבר העוינות לישראל, גם אם זו לא תהיה בהכרח עמוקה. רמות האנרגיה הלאומית הגבוהות וקשיי הפנים יובילו לחיפוש אויבים מבחוץ, והתנהגות הממשל עשויה להיות יותר הרפתקנית. לכל אלה השלכות משמעותיות על ישראל, כגון שחיקת כוח ההרתעה שלה וחשש ליוזמות תוקפניות נגדה, ולו גם "לא רציונליות".

דרוש גם להביא בחשבון, בין השאר, נטייה לירידה נוספת של השפעת המערב, שגם עלול להיקלע למשבר כלכלי עמוק וארוך.

הערכה זו מובילה לשתי מסקנות מרכזיות ביחס לחדשנות הרדיקלית הנדרשת מישראל - שכאילו מנוגדות זו לזו, אולם למעשה משלימות זו את זו: ישראל חייבת לצאת ביוזמת שלום כוללת מצד אחד ובפיתוח תורת ביטחון חדשה בחלקה, מצד שני - כולל רכיבים תוקפניים מאוד לשימוש בעת מצוקה.

הצורך בתורת ביטחון חדשה בחלקה אינו דורש הנמקה ואין ספק שגופי הביטחון ערים לו. אלא שצריך להודות גם בהשלכה של זה, אף שאינה נוחה פוליטית: הכרחי להגדיל את תקציב הביטחון. אין מפלט מהפניית משאבים נוספים כפי שמתחייב מתורת ביטחון מעודכנת, בכפוף לבדיקה קפדנית. המלצות ועדת ברודט (המקשרות בין גידול בתקציב הביטחון לתפוקה הלאומית) אינן הולמות את המצב המשתנה, ודיבורים על קיצוצים בתקציב הביטחון אינם עומדים במבחן המציאות החדשה.

פירוש הדבר שהאפשרויות לשיפור מדיניות הרווחה מוגבלות מאוד, מה גם שגובר החשש מפגיעה במשק הישראלי בעקבות המשבר העולמי. אין ספק שצריך לדאוג יותר לנזקקים באמת, אך "כלכלת בחירות" והבטחות "להיטיב עם העם" על חשבון צורכי הביטחון הן חסרות אחריות.

וכאן אנו מגיעים לצד השני של המטבע - יוזמת שלום. יש הטוענים שהשעה אינה כשרה לכך, ושזה ייתפש כסימן של חולשה שתזמין תוקפנות. אבל מהפכות לא מייצרות רק סכנות - אלא גם הזדמנויות, שכן הן מגמישות נוקשויות ומערערות את מה שהיה מובן מאליו.

דוגמה קטנה האומרת הרבה: פעולות הליגה הערבית נגד סוריה הן חסרות תקדים ולפני שנה היו נחשבות לבלתי אפשריות. אין להתעלם מהעובדה, שהמהפכות בעולם הערבי - המביאות עמן דקונסטרוקציה של הרבה דברים שנחשבו מובנים מאליהם - ביחד עם הגברת העוינות והסכנות לישראל, גם יוצרות הזדמנות ליוזמת שלום ישראלית, בתנאי שתהיה רצינית, אמינה ומקיפה.

התבצרות מחשבתית, "עוד מאותו דבר", כגון דשדוש סביב מו"מ עם הפלסטינים וקיצוץ פופוליסטי בתקציב הביטחון, הם, אם כן, ההיפך מהיזמות היצירתית הדרושה לאור התהפוכות באזור, על הסכנות וההזדמנויות הצפונות בהן.

השאלה הקריטית היא אם הערכות המצב הנידונות בממשלה מסתמכות על ראייה כוללת של "תמורה ותגובה", "שגשוג ושקיעה" - על המסקנות נובעות מכך. אם לא, כי אז רב החשש משקיעה שאנו מובילים אליה במו ידינו, ושבעקבותיה תגיע החדשנות רק לאחר תשלום שכר לימוד גבוה ומיותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו