שוויון בין המינים במועדון

אייל גרוס
אייל גרוס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אייל גרוס
אייל גרוס

האם מותר למועדון להכניס גברים רק מגיל 26, ונשים מגיל 24? תביעה נגד מועדון "טרומן קפוטה" ברחובות, של גבר בן 24 שסורבה כניסתו, הסתיימה באחרונה בבית המשפט העליון בפסק דין שמגלם דילמות יסודיות בקשר לעקרון השוויון. בעוד שבית המשפט המחוזי קבע שלא מדובר באפליה פסולה, שכן "ניסיון החיים" מלמד שהתנהגות לא ראויה של צעירים אופיינית יותר לגברים, התוצאה התהפכה בעליון. זה פסק פה אחד שהמועדון הפלה על רקע מגדרי, אך בדרך לתוצאה פסעו השופטים יורם דנציגר וסלים ג'ובראן במשעולים שונים.

הדילמה הראשונה נגעה לשאלה האם אפשר לטעון בשם הזכות לשוויון גם כלפי גופים פרטיים. למחלוקת בסוגיה לא היתה השפעה על התוצאה, שכן חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, אוסר מפורשות על אפליה על ידי גופים פרטיים. אך כאן הסתיימה ההסכמה. דנציגר סבר שבמרחב הפרטי החירות היא הכלל, כאשר שוויון הוא חריג שמוחל רק כשיש פער משמעותי בין הצדדים או כשלאחד מהם מעמד מעין-ציבורי.

מדור הזירה

לעומתו סבר ג'ובראן כי התפישה הנכונה היא זו שעל פיה גם גופים בבעלות פרטית כפופים לזכויות אדם, כשהם פועלים במרחב הציבורי: חלקים נכבדים מחיי היום יום מושפעים על ידם, והחלת השוויון רק כלפי מוסדות המדינה תשמר מציאות מפלה.

עמדה זו מוצדקת, מאחר שחירות בלי שוויון היא חירות לחזקים, כזו שמאפשרת להם לנהוג בשרירותיות ואפליה כלפי אחרים, בצורה ששוללת לא רק את השוויון שלהם, אלא גם את החירות שלהם - כמו החירות להיכנס למועדון.

בשאלה זו, של היחס בין "חזקים" ל"חלשים", נגעה הדילמה השנייה. במקרה זה היה זה גבר שטען לאפליה. איך מתמודדים עם המקרים שבהם הטוענים לאפליה אינם הקבוצות המוחלשות אלא דווקא הקבוצה החזקה? האם אין בכך משום "חטיפת" החוק לטובת החזק? השופטים הסכימו שמדיניות המועדון מבוססת על סטריאוטיפים ומזיקה דווקא לקבוצה שהופלתה היסטורית, כלומר נשים, ושתפישת הגברים כאלימים באה ביחד עם תפישת הנשים כ"שבריריות". המועדון שאף לאווירה של הייררכיה מגדרית, שכן הבחנת הגיל יצרה מציאות במועדון שבו ישנו "צד חזק" ו"צד חלש".

אך לא רק בהייררכיה מדובר כאן, אלא בעצם החלוקה של גברים ונשים לקטגוריות השונות. בצדק הצביע ג'ובראן על הבעייתיות שבעצם החלוקה, כמשקפת הנחה מפלה שיש הומוגניות בקרב חברי וחברות הקטגוריות. צריך, כדבריו, להיות ערים לאופן שבו אנחנו מכוננים זהויות ותפישות חברתיות, כיצד אנו מייצרים את הקטגוריות התרבותיות של "גבר" ו"אשה" ויוצקים להן תוכן סטריאוטיפי שמשמר את ההייררכיה בין המינים.

נדמה שבכך חשיבותו של פסק דין זה, שבאופן נדיר הצביע על כך שהבעיה אינה רק בהייררכיה בין המינים, אלא בעצם החלוקה לשני מינים, עם גבולות חדים ביניהם. בסיכומו של דבר, האמונה בחלוקה בינארית כזו היא ביסוד הפטריאכליות וההומופוביה. ואולי אפשר למצוא אירוניה בכך שהדברים הופנו כלפי מועדון שניסה לשמר את תפקידי המגדר וההייררכיה שביניהם, בעוד שהוא נקרא על שם מי שבהופעתו, לבושו, וחייו האישיים עירער על תפקידים אלו.

פרופ' גרוס מלמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ונמנה עם הנהלת האגודה לזכויות האזרח בישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ