בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיון מכור על איראן

29תגובות

הדיון על הגרעין האיראני חיוני. מדובר בגורל ובעתיד של כל אחד מאתנו, ואנו רוצים שהממשלה תנהג באחריות ובתבונה. הואיל ובתחומים לא מעטים אחריות ותבונה אינן מאפיינות את החלטות הממשלה, הדאגה רבה. שהרי כבר הוכח, שגם בעניינים קיומיים התקבלו החלטות שגויות, הנובעות, כמו אחדות מאלה שקיבל אריאל שרון בגיבוי ממשלתו, ממניעים זרים. בשלושת העשורים האחרונים פעל גם צה"ל לא אחת על פי תפישות אסטרטגיות מוטעות וכשל כישלונות כואבים במוטיווציה ובביצוע משימות. בין היתר במלחמות לבנון, הראשונה והשנייה.

הידע של המתדיינים בעניין הגרעין האיראני, גם אלה שדעתם נשמעת, מועט. חסר להם המודיעין, הזמין רק למעטים ביותר. גם בפרטים הטכניים הסבוכים הם מבינים, למרות יומרתם, מעט מאוד. חלק ניכר מטיעוניהם נגד תקיפה ניזון, ניתן להבחין, ממקורות אינטרסנטיים ומניפולטיביים.

זהו גם דיון פוליטי. הדעה הננקטת חופפת לרוב לדעה הפוליטית של המתדיינים. בדרך כלל, אלה המשתייכים לשמאל מתנגדים לתקיפה באיראן. גם כאן המאבק הוא כביכול בין טובים לרעים, בין המחנה האחראי למחנה ההרפתקני.

אימוץ אינטרסים זרים משפיע גם הוא על הדיון. בכנס סבן, למשל, התבטאו האמריקאים בתקיפות ואף בבוטות נגד תקיפה באיראן. הישראלים בכנס (שהמארגנים נתנו להם הרגשה שהם שותפים בגיבוש מדיניות שתציל את ישראל והאזור) אימצו, בקונפורמיות ישראלית אופיינית, את האינטרס האמריקאי האזורי והגלובלי ואת הרוח הכללית שנשבה בכנס. כך, ולא רק בכנס זה, מתנהגים לא מעט ממעצבי דעת הקהל הישראלים.

זאת ועוד, מתדיינים שונים, ולא מהפחותים שבהם, קובעים את עמדתם על פי יחסם האישי לשני מקבלי ההחלטות הראשיים: בנימין נתניהו ואהוד ברק. שניהם אינם אהודים על רוב הפרשנים והפובליציסטים המובילים. מי שמתנגד לנתניהו (בוודאי מי ששונא אותו, וכאלה יש רבים) מציג אותו כנתון באובססיה וכלהוט ללחוץ על ההדק. וכך גם ביחס לאיש התחבולות ברק. נתניהו וברק מואשמים - כשמאיר דגן מוצב בעמדת המוכיח הנביא ירמיהו - כמי שעלולים להביא, כמלכי ישראל הקדמונים, חורבן על ישראל.

רוב הישראלים נוטים לסמוך על הממשלה בדיון בנושא האיראני. יותר משהם חצויים בין מחנות פוליטיים הם חצויים, למרות התעמולה החד-סטרית, בתוך עצמם. כשם שקיים חשש מפני תקיפה כך קיים, ובעוצמה לא פחותה, חשש מאי יציאה - ובמועד הנכון - למכת-נגד מקדימה.

במצב כזה הנטייה הטבעית, למרות כל החששות, היא להישען על אלה שיודעים ובידיהם הסמכות. לא ייתכן, אומרים לעצמם רוב הישראלים, שנתניהו וברק אינם אנשים אחראים החרדים חרדה גדולה לגורל העם והמדינה.

גם במצבי חירום חלק מהישראלים, המשפיעים שבהם דווקא, אינם יודעים להתעלות; אינם מסוגלים להראות ענווה ולהודות שאינם יודעים; אינם מסוגלים להתנתק מדעות קדומות, מכעס ושנאות ואינם יודעים להושיט יד.

הציבור כולו, בראש ובראשונה הביטחון הלאומי שלנו, יוצאים בהפסד.

Read this article in English: Serving foreign interests



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו