בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הממשלה שוכחת מהסביבה

10תגובות

אם מומחה בינלאומי לענייני סביבה היה נקלע לפני שבועיים לדיון באגף הבינוי של משרד הביטחון, הוא היה מתמלא התפעלות. יושבים להם בכירי משרד השקוע עד צוואר בצרות כמו איראן, עזה ושירת נשים, ודנים לעומק עם בכירי המשרד להגנת הסביבה בקידום תקני בנייה ירוקה בצה"ל. הוא היה מתמוגג לשמוע, שמדובר במהלך המשתלב באסטרגיה ממשלתית של צמיחה ירוקה, שלה מטיפים באחרונה ברחבי העולם ארגונים כמו ה-OECD והאו"ם.

אם אותו מומחה היה נשאר לאחר הדיון, היה מתחוור לו במהרה, שיש לו עסק עם ממשלה הסובלת מפיצול אישיות חמור. בעודה טופחת על שכמו של המשרד להגנת הסביבה ומעודדת אותו לעצב עתיד סביבתי, היא ממשיכה במתכונת עסקים (לא ירוקים) כרגיל.

לפני חודש וחצי אישרה הממשלה הכנת תוכנית לצמיחה ירוקה בהובלת המשרד להגנת הסביבה. התוכנית תתבסס על תכנון ושימוש יעיל במשאבי טבע, ועידוד תעסוקה באמצעות תעשיות המפתחות טכנולוגיות סביבתיות בתחומים כמו חיסכון במים, מים ואנרגיה וטיפול בפסולת. יינתן עידוד לצריכת מוצרים ידידותיים לסביבה ויבוטלו סובסידיות לפעילות המסכנת את הסביבה, כמו אלו הניתנות לדלקים מזהמים. המטרה היא לנתק את הקשר בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה, כך שגידול בתפוקה וכושר ייצור לא יביא לגידול בזיהום ובהרס משאבי טבע.

אסטרטגיית הצמיחה הירוקה אומצה על ידי ה-OECD והאו"ם ככלי מרכזי להתמודד עם המשבר הסביבתי החריף, שבו מצוי כדור הארץ וגם עם המשבר הכלכלי העולמי. ארגונים אלו, שקשה לחשוד בהם ברדיקליות חברתית, הדגישו שיש משקל כלכלי מכריע לאמצעים כמו פיתוח טכנולוגיות למציאת חלופות לנפט, ייעול השימוש בחומרי גלם, וחיסכון באנרגיה ובמים.

אך אותה ממשלה שאימצה לכאורה אסטרגיה זו, עומדת לאשר בקרוב במסגרת יישום דו"ח טרכטנברג החלטות שכל מהותן רמיסת הליכי תכנון ראויים וזלזול מדאיג בהשלכות הסביבתיות והבריאותיות של פעילות כלכלית. בין השאר, יש כוונה לאפשר גידול ניכר במספר תחנות הדלק ולהקל על הדרישות בתחום התכנון והגנת הסביבה, כשמדובר בתוכניות תשתית גדולות כמו הרחבת נמל חיפה. פעולות אלו עלולות לגרום נזק כבד לסביבה הימית ולשטחים הפתוחים. לפני כמה שבועות החליטה הממשלה על הקמת עשרה יישובים חדשים באזור ערד, דוגמה מובהקת לבזבוז משאבי טבע.

פיצול האישיות של ממשלת נתניהו ביחס לצמיחה הירוקה משתלב בדיסוננס הקוגנטיבי שאופף אותה בכל התחומים. זו ממשלה הסבורה שאפשר להחזיק בתואר דמוקרטי ולסתום פיות של מתנגדים פוליטיים; שניתן להמשיך במתכונת המוכרת של השוק החופשי ולהכריז על מחויבות לצדק חברתי. אפשר לרמוס את הסביבה ועדיין לצפות שיצמח ממנה משהו ירוק.

את התוצאות של המשך המדיניות הנוכחית ניתחו באחרונה מכון ירושלים לחקר ישראל והמשרד להגנת הסביבה, בפרויקט מחקר הנקרא "קיימות 2030". משמעות המשך המדינות הזאת, לדבריהם, היא שליטה של קואליציה ניאו-ליברלית המצדדת בכוחות השוק, שתגבר על קואליציה פוליטית המצדדת בשילוב של צמיחה, הגנה על הסביבה ורגישות חברתית. הקואליציה הניאו-ליברלית תתאפיין במדיניות של ניסיון לפתור בעיות דחופות בלבד וסירוב להקצות משאבים לסביבה, מאחר ש"יש נושאים חשובים יותר". היא לא תאפשר לישראל להתמודד עם בעיות של זיהום, צפיפות והידלדלות משאבי הטבע המקומיים.

Read this article in English: What a green government!



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו