בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נשים שמעדיפות כותרות

20תגובות

משה קצב לא אנס, אמרה לי מכרה. מקסימום הטריד. אונס זה כשהולכים בחושך ברחוב, אונס זה בתוך המשפחה. ואז הזכירה את ידידה העשיר שהצהיר, כי הוא לא נכנס עם אשה לבד למעלית, שמא תסחוט אותו על הטרדה.

לא מעט נשים רואות במעשי קצב התנהגות גברית אופיינית, ובקורבנותיו נשים מניפולטיביות, כאלה שלא כדאי להיות אתן לבד במעלית. אם לאחר כל כך הרבה שנים של עיסוק תקשורתי בסיפור של קצב, עדיין לא ירד האסימון והופנמה העובדה שמאחורי דלתותיו של משרד מתרחשים אירועים של הטרדה מינית, עד כדי אונס, בכוח שקוראים לו כוח המרות - אני זוקפת זאת לחובת מי שמנהלות את הזירה הציבורית: ארגוני הנשים וחברות הכנסת.

ראו את ארגוני הנשים למשל. בעניין הנשיא, נציגותיהן צוטטו בכל הזדמנות נגד קצב, בעד הכלא, בעד א' זו או אחרת, אירגנו הפגנות ליד בית המשפט, הפגינו בעד פסקי דין שלהן ייחלו. ובכל זאת כשלו בהנחלת הערכים הרצויים.

הדברים הללו מתקשרים עם תגובתם של ארגוני הנשים וחברות הכנסת ל"דאחקות" המוקלטות של הרמטכ"ל והצמרת הביטחונית. הרי בדיחות כאלה, כאילו הנה באה החיילת המזמרת, יכלו בקלות להעביר ביניהן גם נשים, בלשון ארסית לא פחות. התגובה האוטומטית, הפלקטית, בנוסח יש לנו רמטכ"ל סקסיסט, שוביניסט וגו', לא מקדמת נשים. נהפוך הוא: היא מרדדת את הדיון ומציגה את הנשים כצדקניות ונטולות הומור. כלומר, הצירוף של נושא נשי מזדמן עם אפשרות להשגת כותרת מייצר תגובות, שבינן לבין קידום נורמות וערכים ראויים אין ולא כלום.

דוגמה נוספת לפעילות נמרצת לכאורה בעד נשים, אפשר למצוא בהצטרפות ארגוני נשים, כ"ידיד בית משפט", לתביעתה הכספית של נפגעת ההטרדה המינית נגד עופר גלזר. אף שהתובעת יוצגה על ידי עורכי דין, ארגוני נשים ביקשו להצטרף לתביעה והשמיעו טענות ברומו של עולם בעד פיצוי כספי לנפגעת. האומנם המתלוננת בכלל היתה זקוקה להן, או שהן ניצלו את תביעתה כדי לזכות בכותרות? אזכיר כי בפסק הדין, שבו נפסק למתלוננת פיצוי חסר תקדים של 250,000 שקל, התלבט בית המשפט אם איננה מתחזה, והעיר כי אין מדובר במקרה המצדיק את הסיוע החשוב הניתן על ידי המרכזים לקורבנות תקיפה מינית.

ההתלהטות סביב משפט קצב, כמו גם התגובות המתלהמות נגד הרמטכ"ל, משטיחות את העיסוק בנושא. קצב איננו אויב הנשים. הוא מייצג תופעה שבה מעבידים מטילים את מרותם על עובדת כדי להשיג יחסי מין. במקום לאסוף נשים להפגנה נגד קצב או להתגייס בעד מתלוננת נגד אישיות מפורסמת - מוטב שארגוני נשים ישקיעו את מרצן ומשאביהן בסיוע לעובדות מוחלשות, בדרך כלל חד-הוריות ומעוטות הכנסה, הסובלות מיחסי עבודה מנצלים, שבהם המרכיבים הרבה יותר פשוטים ונטולי כותרות: מעביד, עובדת, ומין שהוא חלק מיחסי העבודה. סיכוייהן של עובדות לשרוד במקום העבודה תוך הפסקת הניצול המיני קלושים. הן אלה שזקוקות לליווי ולסיוע של מרכזי התמיכה וארגוני הנשים. הכותרות יחכו.

עו"ד צחור עוסקת בדיני עבודה

Read this article in English: They prefer headlines



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו