בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אביב ערפילי

27תגובות

רוב הישראלים בטיסת "רויאל ג'ורדניאן" לעמאן היו בדרכם למזרח הרחוק. האחים המוסלמים שולחים זרועות לכל עבר, גורמי הביטחון ממליצים לפסוח על מדינות ערב, אך הישראלים אינם מוותרים על המעט שנותר מהשלום עם ירדן. מי זוכר, שהכל התחיל בהסכם אוסלו הידוע לשמצה? מי חושב על כך שהכל ייגמר כשהסכם אוסלו עליו השלום יקבל תעודת פטירה רשמית? ומה נעשה כשוושינגטון, פאריס וברלין יארחו את נציגי הממשלות האיסלאמיות במצרים, בתוניסיה ובלוב, ואחר כך את ממשלת החמאס?

איך יוכלו האמריקאים והאירופים לקיים יחסים עם מנהיגים של המפלגה האם ולהחרים את המפלגה הבת? הם הרי הסתגלו להדחת בעלי בריתם המסורתיים במזרח התיכון ומעודדים רפורמות פוליטיות, חברתיות וכלכליות באזור. עד מתי תוכל ישראל להיתלות ב"כללי הקוורטט" למשא ומתן עם החמאס ולצפות שהעולם יכסה את עיניו ויפסע בעקבות החלילן התועה מירושלים?

שאלות אלה ניקרו במוחי בעת הדיונים שהתקיימו השבוע בהיכל הקונגרסים העצום של דוחא. קטאר התכבדה באירוח הכנס השנתי הרביעי של "פורום ברית הציוויליזציות" של האו"ם, שבראשו הנשיא לשעבר של פורטוגל, ז'ורז'ה סמפאיו. למרות היחסים המתוחים עם ממשלת ישראל הורה משרד החוץ הקטארי לתת אשרות כניסה לקבוצת פעילי שלום, פרופסורים ועיתונאים ישראלים. זה לא היה קורה בלא אישור מהאמיר של קטאר. השייח חאמד בן חליפה אל-תאני, מעודד אנשי עסקים ישראלים להשקיע במדינה, הטובעת בנפט (95 אגורות לליטר 95 אוקטן), אך סובלת ממחסור ביזמים. אילו היתה לישראל גם יוזמה מדינית, היה האמיר מוכן לפתוח לרווחה את שערי קטאר.

במאמר מערכת ביומון באנגלית "קטאר טריביון" נקראות מדינות המפרץ לבחון שוב את האסטרטגיה המשותפת שלהן לנוכח הסערה הפוליטית באזור. המאמר מותח ביקורת על חברות המועצה לשיתוף פעולה של המפרץ (GCC) על שהן נוהגות להגיב על האירועים לאחר מעשה. "הן אינן יכולות להרשות לעצמן את המותרות האלה", מצליף הכותב, "עליהן להראות אקטיוויות ולהתכונן לכל התרחשות אפשרית".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק שלכם

כה פשוט לתרגם את השורות לעברית, כשחושבים על בנימין נתניהו. במערב המרושש ובמדינות המפרץ המתעשרות נערכים להתמודד עם מהפכת הצעירים. הם מבינים ששנת 2011 תדחוק את מקומם של אירועי הטרור של 2001 בספרי ההיסטוריה. ואילו בישראל ראש הממשלה מרשה לעצמו להתעסק בהקדמת הפריימריס בליכוד. בשעה שאצלנו מקדמים את חוק המסגדים, בקטאר המוסלמית נשים רעולות פנים חולפות על פני עצי אשוח נוצצים בדרכן למסעדת המלון.

באחת הפינות באכסדרה הגדולה הבחנתי בקבוצת צעירים שהדביקו לחולצותיהם את מפת פלסטין (ארץ ישראל?) השלמה ומעליה כתוב "זכות השיבה". היו בהם שתי נערות מתוניסיה, שני תימנים ואיראני. הצגתי את עצמי כישראלי-ציוני שוחר שלום. תהיתי מה להם ולכנס שעוסק בברית בין תרבויות, וכיצד עולה המפה שלהם בקנה אחד עם יוזמת השלום של הליגה הערבית שאימצה את גבולות 1967. "זה שייך לתקופה הקודמת, של מובארק ובן עלי", אמרה אחת הנערות, "אתה לא יודע שהכל השתנה?". חבריה הינהנו בראשיהם.

כמה קל יהיה לקיצונים מוסלמים ללכד את הצעירים האלה סביב מקלטי הטלוויזיה כשאל-ג'זירה תשדר תמונות של חיילים יהודים יורים בילדים ערבים באינתיפאדה הבאה. כמה זמן יעבור אז עד שירדן תסגור את הגבול עם ישראל ומצרים תנעל את שערי השגרירות בתל אביב? עוד נתגעגע לחמאס.

לקראת החג הלאומי של קטאר, שיחול מחרתיים, פשטו על הבזאר השוקק חיים של דוחא ליצנים רכובים על גבי יענים מחופשות. אמרתי בלבי, שאין בעל חיים מתאים יותר לתואר החיה הלאומית של ישראל.

Read this article in English: Foggy spring



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו