בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המזרחים החדשים

118תגובות

ביצירתו "תשעה מתוך ארבע מאות (המערב וכל השאר)", מחזיק האמן המזרחי מאיר גל את ספר ההיסטוריה "תולדות העם היהודי בדורות האחרונים", מאת ד"ר שמשון קירשנבוים, שהיה נפוץ בבתי הספר בישראל בשנות ה-70. בעבודה, מ-1997, מתריס גל על מספר העמודים המוקדש להיסטוריה של המזרחים - 9 מתוך 400. "ספרי הלימוד הרשמיים של ההיסטוריה של העם היהודי שבהם משתמשים בבתי הספר הממלכתיים בישראל, מוקדשים ברובם המכריע להיסטוריה של יהודי אירופה", כתב גל לצד העבודה. "במשך עשורים ארוכים משרד החינוך מחק בשיטתיות את ההיסטוריה של יהודי המזרח מספרי הלימוד. ספרים אלה סייעו בפיתוח תודעה כוזבת בקרב התלמידים, ולפיה ההיסטוריה של העם היהודי התרחשה בעיקר במזרח אירופה, ולמזרחים אין ממש היסטוריה שראויה לזיכרון הקולקטיבי".

כעבור שנתיים קיבלה המחאה האמנותית הזאת גם מבט מחקרי. פרופ' יהודה שנהב בדק את מידת הייצוג של המזרחים בספרי הלימוד בהיסטוריה, וגילה כי הוא עומד על כ-4% בממוצע. שנהב בחן גם את התוכן, אופן הייצוג, הקונטקסט והשפה והכינויים המיוחסים למזרחים. הוא גילה למשל שבספרו של יהודה רון "תולדות עם ישראל בדורות האחרונים בארץ ובתפוצות", מוקדשות שתי שורות בלבד ליהדות עיראק, תוך כדי עיוות מוחלט של הנסיבות שבהן הגיעו יהודי עיראק לישראל.

באחרונה פנתה ד"ר מרים גז-אביגל, לשעבר המפקחת על שילוב מורשת יהודי ארצות המזרח במערכת החינוך בתל אביב, במכתב גלוי לשר החינוך גדעון סער, בדרישה לתקן את העיוות והאפליה הנעשים לטענתה זה שנים ליהודים ממוצא מזרחי בספרי הלימוד. גז-אביגל, כיום יו"ר מועצת הנשים למען יהדות תוניסיה, קבלה על כך שמערכת החינוך עדיין מעמידה מצג מעוות, שאינו משקף את התהליכים ההיסטוריים ואת התנועות הציוניות שפעלו בקרב יהודי ארצות המזרח. "יהדות זו לא עלתה לארץ בגלל מצוקה כפי שמשתקף בחלק מספרי הלימוד, אלא כדי לבנות את הארץ ולהיבנות בה, בעוד שעמדה בפניהם האפשרות להגר למקומות אחרים", כתבה. "יהדות המזרח מהווה בארץ כ-50% (מכלל האוכלוסייה) ועל כן מקומה מוצדק בין ספרי ההיסטוריה. ההיסטוריה של יהודי אירופה נלמדת כאילו היא ההיסטוריה היחידה של מדינת ישראל".

מאיר גל

משרד החינוך מיהר להכחיש ולמנות בתגובה את הפרקים שבהם מופיעים מזרחים בתוכנית הלימודים. היה נדמה כי עוד רגע יצולם שר החינוך מחזיק ספר בניסיון להוכיח שתשעת העמודים נהפכו לפרקים שלמים.

המאבק הוותיק הזה מחזיר אותי אחורה לילדות, להורים שאינם, לבית שאיננו, למדף הספרים. הורי, שדיברו אלי ערבית שוטפת, לא יכלו לקרוא בעברית המהגרים שלהם את הספרים שאספו בגאווה על המדף: "אלי כהן - האיש שלנו בדמשק" מאת א' בן-חנן, שגולל את סיפורו של דודי, שהיה לגיבור לאומי, ולצדו "סופה בין הדקלים", "פחונים וחלומות" ו"שווים ושווים יותר", ששלח סמי מיכאל בהקדשות חמות, לאמי, אחותו. הורי לא יכלו לקרוא את מה שנכתב עליהם בספרי הלימוד שלי, הם לא נחשפו לאופן הגזעני שבו יוצגו, אבל המדף שיצרו בעבורי סיפר סיפור אחר על מזרחיות ומזרחים. סיפור שחישל אותי מול הייצוג שעלה מספרי הלימוד, שעודדו להתכחש לזהות המזרחית, לראות אותה כנחשלת ופרימיטיבית ולהעריץ את תרבות המערב.

בשנים האחרונות שוב ושוב אני רואה כיצד נהפכים בני העדה האתיופית ל"מזרחים החדשים". מדיניות הקליטה הפטרונית הננקטת כלפיהם בכל התחומים מבנה אותם כקבוצה מוחלשת, בדיוק כפי שעשתה למזרחים, ומשעתקת את האפליה כלפיהם אף ביתר שאת. רק ב-2010, לאחר מאבק ממושך של האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, הוסיף משרד החינוך לתוכנית הלימודים פרק על אודות עלייתם. כשנחשפו לתוכנו, הם נדהמו: לא רק שאין בפרק עובדות מדויקות על העלייה, אלא גם מסרסים את תיאור מהלכה, כדי להמשיך ולצרוב בתודעת הציבור שהאתיופים הם אוכלוסייה בעייתית ושהיו כאלה עוד קודם הגעתם לארץ.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק שלכם

המאבק הוותיק שמייצגת כעת גז-אביגל והמאבק המתחדש של האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה בייצוג האתיופים בספרי הלימוד, שניהם מוצדקים וחשובים וראוי שייהפכו לקריאה משותפת. הספרים צריכים להיכתב מנקודת מבט אחרת תוך כדי שינוי היחס לתרבות המזרח והמזרחים, והפסקת ההתנשאות כאילו מדובר בעליות מצוקה שמדינת ישראל "הצילה". מדף הספרים שהיה בביתי לימד אותי, שבבתים רבים ההורים מספרים לילדיהם בערבית או באמהרית את הנרטיב המכונן שלהם, את ההיסטוריה הלא משוכתבת של הקבוצה המודרת. כל ילד שקורא תיאורים מעוותים בספרי הלימוד על הוריו וקבוצת ההשתייכות שלו בסופו של דבר מפתח ניכור וספקנות כלפי הממסד ובמקרה הטוב גם רעב לספרות אחרת, חתרנית, אלטרנטיבית ושווה יותר. וזהו מכתב גלוי ממני לשר החינוך גדעון סער.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו