בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חרדית גאה ומשוחררת

12תגובות

ביום ראשון נרצחה אביבה מקש בידי בעלה לשעבר. בת 43, אם לארבעה ילדים. ביום שלישי התכנסה ועדת השרים לענייני מעמד האשה כדי לדון בתופעת הדרת נשים מהמרחב הציבורי. הידיעה הראשונה התפרסמה בעמודים הפנימיים של העיתונים, השנייה היתה כותרת ראשית. אני מניחה, שאם היתה הנרצחת אשה חרדית שנרצחה בידי בעלה על רקע של "צניעות", היה הרצח זוכה לכותרת ראשית לוהטת במיוחד. אבל מקש היא אתיופית, והמושג "הדרת נשים" לא מתלבש עליה טוב.

כל זה תמוה כי בזמן האחרון מלבלב בארצנו "אביב הנשים". נשים מגלות שכבודן ומעמדן יקר ללב האזרחים, התקשורת מודאגת, הכנסת מתכנסת. והשאלה העולה במוח החשדני של אשה מודרת כמוני היא: מה קרה היום שלא קרה אתמול? ממתי נהפכו כולם לשומרי הסף של המעמד הנשי? מתברר, שזה קורה רק כשחרדים מבצבצים ברקע.

לא סוד הוא, שחלק קטן מהציבור החרדי עובר הקצנה, המשליכה לפעמים על המגזר כולו. קווי האוטובוסים הנפרדים ותופעת "נשות השאלים" הם דוגמה לכך. כל עוד התרחשו הדברים בארבע אמות הגטו החרדי - הכל היו בשקט. אך כשהיה נדמה שההקצנה זולגת מהמרחב הפרטי לציבורי - קמה זעקה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק שלכם

אל מול בקשת החרדים להמשיך להתנהל לפי ראות עיניהם עולה טענת הציבור החילוני, שבסופו של דבר זה משפיע גם עליהם. דוגמה לזליגה היא העלמת נשים מהרחוב הירושלמי; אם כיום פני אשה אינם יכולים להתנוסס על שלטי חוצות, מחר תהיה פה איראן, אומרים בדאגה הישראלים השפויים, והילרי קלינטון מגבה אותם מרחוק.

איראן עדיין לא כאן, אבל במרחב הציבורי המקודש סדום ועמורה כבר קיימות. אני גרה בלב תל אביב. לא דרום, לא עובדים זרים. בכל בוקר כשאני לוקחת את בני הקטן לגן הדרך מרוצפת בכרטיסי ביקור פורנוגרפיים של מכונים מפוקפקים. אם אלו הכוונות הטובות - מהו הגיהנום?

במרחק הליכה של עשר דקות מאזורי הבילוי של העיר מתקיים מסחר ערני בנשים, לאור היום. בישראל כיום נשים נרצחות על רקע של "כבוד המשפחה", מוכות ומושפלות. מתי בפעם האחרונה יצאו ההמונים לרחובות כדי לזעוק את זעקתן? מתי נתנו כלי התקשורת לקולן הדומם יותר מאשר פינה נידחת בין אייטם זניח אחד למשנהו?

קיים קשר חד משמעי בין החפצת נשים לאלימות כלפי נשים. ממחיקת תמונות נשים מקמפיינים לא נרצחה עדיין שום אשה. ובכל זאת, ועדות מתכנסות ודנות כיצד מענישים את ה"מדירים". עם הרוצחים והמבזים הם יסגרו חשבון בפעם הבאה. אולי.

כעורכת של עיתון נשים חרדי אני עסוקה כל היום בהדרה. אני מדירה סלבריטאיות שמפטפטות את עצמן לדעת ומעלימה תמונות של דוגמניות שדופות המעודדות הפרעות אכילה. מצד אחר - אין בעיתון שלנו תמונות של נשים.

ובכל זאת, במשוואה הלא פתורה שבין תמונת שער של כוכבנית תורנית לבין תמונת ילד, אני מעדיפה את האופציה המצונזרת. לא כי אני חרדית אומללה ומודרת, אלא כי אני אשה גאה ומשוחררת. ועכשיו אני מחכה בסבלנות לעונש שתשתית עלי אותה ועדת שרים מהכנסת.

הכותבת היא עורכת מוסף הנשים של המגזין החרדי "בקהילה"

Read this article in English: A proud and liberated ultra-Orthodox woman



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו