בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ למתארסים

הקריטריונים של לשכת מתאם הפעולות בשטחים מתירים לעזתי לצאת דרך ישראל לגדה המערבית כדי להשתתף בחתונת קרוב מדרגה ראשונה. ומה עם אירוסי העזתי עצמו, בגדה?

10תגובות

הידעתם? ישראל מתירה לעזתי להיכנס לגדה המערבית כדי להשתתף בחתונה של קרוב משפחה, אך לא מתירה לו להיכנס לגדה כדי להשתתף באירוסיו שלו. לא מאמינים? איהאב (השם המלא שמור במערכת) הוא ההוכחה.

איהאב הוא בן 26. אה, תגידו - הוא מסוכן. צעיר, רווק. אחד כזה, מי יודע מה יעבור בראשו אם ניתן לו לעבור בישראל. אז אלף, בשנת 2010 כבר הרשינו לו לעבור פעמיים (פעמיים!) דרך ישראל. ובכל 70 הקילומטרים שגמא מעזה לגדה - ביטחון ישראל לא התערער. בפעם הראשונה, בינואר 2010, הוא קיבל היתר לנסוע לקונסוליה האמריקאית במזרח ירושלים ולהגיש בקשה לאשרת כניסה לארה"ב. בפעם השנייה, ב-8 באפריל, לאחר שקיבל את האשרה, הוא עבר דרך ישראל בדרכו לעמאן, משם טס לארה"ב, ללימודי אם-אי בניהול מערכות מידע. כך שבכלל - וזה כבר בית - ברצותו עכשיו להיכנס לגדה המערבית כדי לבקש את ידה של בחירת לבו מהוריה, בהתאם למסורת, הוא בכלל לא מתכוון לעבור דרך ישראל הריבונית.

איהאב לא רק לומד, הוא כבר עובד כעוזר הוראה באוניברסיטה שלו. הוא תיכנן את מסעו כך שהאירוסים ייערכו בחופשת הסמסטר. ואם תגידו שזאת אשמתו, שבחר בחירת לב שגרה דווקא בגדה המערבית (מה שעלול לסכן את המאזן הדמוגרפי באיו"ש, רחמנא לצלן) - לזה לא תהיה לנו כל תשובה. לא גימל ולא דלת. כמו כל עזתי, הוא יודע שכדי להיכנס לגדה המערבית מירדן הוא חייב באישור ישראלי. מבעוד מועד, עוד לפני שנחת בעמאן (ב-10 בדצמבר) הוא פנה לעמותת "גישה - המרכז לשמירה על הזכות לנוע" כדי שזו תגיש בשמו את הבקשה.

איור: לי קורצווייל

1. ב-22 בנובמבר 2011 פנתה "גישה" בכתב למינהלת התיאום והקישור בעזה (מת"ק) וביקשה אישור לאיהאב. כי זהו אחד הכללים בביורוקרטיה של הסגר וההפרדה: כל מי שמענו בתעודת הזהות עזה והוא נדרש לאישור ישראלי כלשהו, חייב לפנות למת"ק עזה, גם אם הוא גר ברמאללה או בניו יורק.

הימים נקפו ותשובה לא התקבלה.

2. ב-6 בדצמבר 2011 כתבה "גישה" למחלקת הבג"צים במשרד המשפטים (הליך שנקרא "קדם בג"ץ"). לפעמים עצם הפנייה מזרזת את טיפול הרשויות. קדם בג"ץ אכן זירז משהו: בו ביום התקבלה תשובה ממת"ק עזה: על התושב הפלסטיני להפנות את בקשתו לוועדה האזרחית הפלסטינית ברצועת עזה, ורק אחרי שזו תעביר את הבקשה לצד הישראלי, היא תטופל. (הוועדה האזרחית הפלסטינית משמשת כדוור בין התושב הפלסטיני לבין המת"ק הישראלי הקובע, ע"ה).

3. הגיוני? לא כל כך. המת"ק יודע שהוועדה האזרחית הפלסטינית נמנעת לקבל לידיה בקשות כניסה לגדה המערבית מעזתי שהמען שלו עזה אך אינו נמצא שם. וכי למה? כי לטענתה בדרך כלל המת"ק נמנע מלטפל בהן.

4. בכל זאת, ב-8 בדצמבר הגישה אמו של איהאב לוועדה האזרחית הפלסטינית בעזה (הכפופה ל"משרד לעניניים אזרחיים" שברשות הפלסטינית ברמאללה) את בקשת בנה להיכנס לגדה המערבית דרך גשר אלנבי, כדי להתארס עם בחירת לבו. הוועדה האזרחית הפלסטינית נענתה להפצרות "גישה" והעבירה את הבקשה למת"ק. הימים נקפו ותשובה לא התקבלה.

5. ב-14 בדצמבר עתרה "גישה" לבג"ץ בבקשה להתיר לאיהאב להיכנס לגדה המערבית לזמן קצוב, כדי לבקש את ידה של בחירת לבו שמתעתדת להצטרף אליו בארה"ב.

6. בו ביום הגיעה ל"גישה" תשובה מ"מוקד פניות ציבור מת"ק עזה". התאריך שלה: 13 בדצמבר. שם הכותב/ת לא מצוין, אבל הממונים על הכותב/ת הם ראש מת"ק עזה - אל"מ חטיב מנצור, ומתאם הפעולות בשטחים, אלוף איתן דנגוט.

7. בתשובה נכתב: "...ראשית נזכיר, כי בהתאם לנוהלי העבודה שסוכמו עם הרשות הפלסטינית, על כלל פניותיכם שעניינן כניסת פלסטינים מרצועת עזה לשטח ישראל להיות מופנות לוועדה האזרחית הפלסטינית, אשר מהווה את הגוף האחראי על ריכוז ותעדוף והעברת פניותיהם של פלסטינים תושבי איו"ש ורצועת עזה לצד הישראלי. כמו כן יצוין כי בעת הנוכחית, לאור המצב המדיני ביטחוני הנוכחי, לא מותרת כניסתם של תושבי רצועת עזה לישראל אלא במקרים הומניטריים חריגים, בדגש על מקרים רפואיים דחופים. לפירוט כלל הקריטריונים... הנכם מוזמנים להיכנס לאתר תיאום פעולות הממשלה בשטחים... לגופו של עניין, כבר עתה יובהר, כי לאחר בדיקת עניינו של מרשכם הוחלט לסרב את הבקשה (ההדגשה שלנו)".

8. עיון ברשימת הקריטריונים מעלה שבין הקטגוריות הספורות המאושרות (מלשון אישור ואושר כאחת), נמצאים לא רק חולים סופניים, אלא גם "כניסה לצורך השתתפות בלוויה או חתונה של קרוב משפחה מקרבה ראשונה". תגידו, ובצדק, שלא כתוב אירוסים בקריטריונים, ולא כתוב חתונה שלך עצמך. סדר צריך להיות, ואיהאב מחוץ לקריטריונים. מחר תידון עתירתו של איהאב, באמצעות "גישה", בבית הדין הגבוה לצדק בירושלים.

* * *

האיסור על פלסטינים, שמענם הרשום הוא עזה, להיכנס לגדה דרך "גשר אלנבי" לא נוצר כתגובה לעליית החמאס אלא הרבה לפני כן. ב-1991 הנהיגו לראשונה הרשויות הישראליות את מדיניות הסגר הגורפת, שמחייבת כל פלסטיני לקבל אישור תנועה כדי לצאת מהגדה או מהרצועה ולנוע בין שתיהן. ככל שישראל התקמצנה יותר במתן היתרי מעבר דרך ישראל, חיפשו תושבי עזה, בייחוד סטודנטים אבל גם אחרים, פתרונות יצירתיים. הם יצאו למצרים, טסו לירדן ומשם נכנסו לגדה המערבית. הרי בהסכם אוסלו עזה והגדה הן יחידה טריטוריאלית אחת. ראתה ישראל ותיבהל.

ב-1997 במסגרת הצעדים ההדרגתיים והשקטים לניתוק הרצועה מהגדה, החליטה ישראל שגם מעבר עזתי דרך "אלנבי" דורש אישור. אישור מהסוג שכמעט ולא ניתן. השלבים הבאים שהונהגו בתהליך הניתוק: עזתי בלא אישור בגדה מוגדר שוהה בלתי חוקי. ועכשיו אותו הנ"ל הוא גם מסתנן בר-גירוש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו