בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו - אבי האומה

76תגובות

שתי מגמות, מנוגדות לכאורה אך למעשה משלימות, מנחות את מהפכת המשטר שמחולל בנימין נתניהו. בתחום הכלכלי הוא מערער את המשוואה המוכרת של הון-שלטון באמצעות מאבק בטייקונים ובריכוזיות ההון, ועל ידי הגדלת הפרוגרסיביות של המיסוי - שאותה הוא שלל עד כה - והורדת יוקר המחייה. באמצעות צעדים אלה נתניהו חותר לטשטש את האי-שוויון החברתי. בד בבד, בתחום המשטר פוגע נתניהו בדמוקרטיה על ידי תמיכה בחקיקה המתנכלת לעצמאותם של בתי המשפט, לחופש העיתונות ולפעולתם של ארגוני זכויות האדם והשמאל.

בכך סוטה ראש הממשלה מן המגמות שאיפיינו את משטר ההפרטה הישראלי בשלושת העשורים האחרונים. מצד אחד, המשטר הזה הרחיב את הפערים הכלכליים-החברתיים, ברא את הטייקונים ויצר את החיבור בין ההון לשלטון. אך הוא גם חיזק את פיקוחה של מערכת המשפט על השלטון, הגדיל את כוחן של עמותות המגזר השלישי ויצר תקשורת מגוונת, שבתחומים מסוימים העזה להיות נשכנית.

באמצעות תנועת המלקחיים של טיפוח עוצמת ההון וביקורת השלטון, פעל משטר ההפרטה לחיסולה הממוקד של מדינת הרווחה. הטייקונים שימשו למכירת החיסול של המשק הציבורי; התקשורת, שאימצה את השיח הניאו-ליברלי, סייעה ליצור בדעת הקהל את האקלים שאיפשר את ההפרטה; העמותות ירשו את מקומה של המדינה בהספקת שירותים חברתיים ואת מקומם של הפוליטיקאים כעותרים ציבוריים; ובית המשפט העליון, בראשותו של הנשיא אהרן ברק, הטמיע את ההיגיון הניאו-ליברלי במרחב הציבורי.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הדעות והפרשנויות אל הפייסבוק שלכם

ואולם, ככל שמשטר ההפרטה התבסס, כן הוא נקלע למשבר: התעצמות אופיו האוליגרכי והצלחתו להגדיל בהתמדה את הפער בין עשירים לעניים, מערערים את הלגיטימיות הציבורית שלו. בדומה, ביקורת השלטון, שסייעה לפירוק מדינת הרווחה, נעשתה למטרד כאשר מגורם המקדם את משטר ההפרטה, נהפכו בתי המשפט, התקשורת, העמותות וארגוני זכויות האדם, לגורם המצר את צעדי ההון. את המציאות הזאת פועל עתה נתניהו לשנות.

דמות המשטר החדש שחותר נתניהו לכונן מצטיירת מתוך יוזמות החקיקה שהוא מקדם. הורדת יוקר המחייה מכוונת לרכך את האי-שוויון ולשכך את זעם הציבור, כפי שנחשף במחאת האוהלים בקיץ, כדי לאפשר את המשך מדיניות ההפרטה.

צמצום ריכוזיות ההון אמור להגדיל במקצת את מספר הנהנים מביזת מדינת הרווחה ולייצב את הבסיס החברתי של משטר ההפרטה, על ידי החלפתה של אוליגרכיית הטייקונים במעמד חדש של בעלי הון בינוניים. הגבלת העיתונות, העמותות ובתי המשפט, תבטיח להון החדש - הנעדר את עוצמת הטייקונים - סביבת עסקים מוגנת מביקורת ציבורית.

זיקת הגומלין בין "ההון החדש" לבין ריסון הדמוקרטיה, מגדילה את תלותו של ההון בשלטון הימין, שתוך דחיקת שרידי הליכוד הישן, "הליברלי", הולך ומתגבש כקואליציה של זרמים אנטי-דמוקרטיים והופך להיות "הימין החדש".

למשטר שמכונן הימין החדש יש אופי סמכותני מובהק, המוצא ביטוי בהבניה שיטתית של דמותו של נתניהו כ"אבי האומה": ממציל הכרמל הרכוב על ה"סופרטנקר", דרך שחרור "הילד של כולנו" ועד אימוץ הדימוי הבן-גוריוני. התמורה במעמדו של נתניהו מ"לחיץ ומיוזע" ל"אבי האומה", אינה תעלול יח"צני אלא השתקפות של היותו הציר המחבר בין ההון החדש לימין החדש, המתבססים כהגמוניה הישראלית החדשה.

תעתוע "החברתיות" של הימין החדש הופך אותו לבית פוליטי לרבים מהמאוכזבים של מחאת האוהלים, המוכנים לשלם בדמוקרטיה תמורת צדק חברתי. השמאל, כך נראה, טרם הפנים את התמורה. בניגוד למסורת הסוציאל-דמוקרטית הוא מוסיף להפריד בין הכלכלה, החברה, הדמוקרטיה והכיבוש וכך משחק לידיו של הימין החדש, וסולל את דרכו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו