טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גן שלנו

תגובות

אי יישומו של חוק חינוך חינם לגיל הרך, שנחקק לפני 27 שנה, משקף את אחד האבסורדים הצורמים בהתנהלותן של ממשלות ישראל לדורותיהן; קשה לחשוב על חוק אחר כלשהו שיש בו הלימות כה הרמונית בין צדק חברתי ליעילות כלכלית, אבל התנהלות מחפירה הביאה לכך שהוא נקבר שוב ושוב באמצעות חוק ההסדרים.

המחאה הציבורית של הקיץ האחרון אמנם הפיחה בו שוב רוח חיים - הוא מככב בהמלצותיה של ועדת טרכטנברג שקמה בעקבותיה, ויש לקוות שהפעם תשכיל הממשלה ליישם אותו ולהיענות בכך, ולו באופן חלקי, לתביעות הציבור לצמצום הפערים העמוקים המאפיינים את החברה הישראלית. אבל האיום שיידחק הצידה עדיין מוחשי.

לכל נהיר שלהשקעה בחינוך ילדים בגיל הרך יש השפעה מכרעת על התפתחותם העתידית ועל יכולתם לפתח את הפוטנציאל הטמון בהם. הפעלתו של חוק חינוך חינם לגיל הרך הלכה למעשה תמתן את ההשפעה שיש למשתנים כלכליים על סיכוייהם של הילדים. החוק מספק את אחד האמצעים היעילים ביותר להבטיח שוויון הזדמנויות בחינוך. במקרים שבהם ההורים אינם יכולים לממן מכיסם את העלויות הגבוהות של מעונות יום, פעוטונים ומשפחתונים, סיכויי ההצלחה של ילדיהם בעתיד נפגעים באופן חמור ביותר. אבל גם אם המשפחות מצליחות לשאת בנטל הכבד של מימון שירותים אלה, רבות מהן נדחקות מתחת לקו העוני, ולו רק בשל נחישותן לאפשר זאת לילדיהן.

עובדה זו מתחוורת בכל חומרתה מממצאי מחקר שפירסמו השנה דניאל גוטליב ואלכסנדר פרומן מהמוסד לביטוח לאומי. על פי ממצאים אלה קרוב ל-20% מכלל המשפחות החיות מתחת לקו העוני הן משפחות של זוגות צעירים, שבהן גם האב וגם האם עובדים. גוטליב ופרומן מראים שהסיבה המרכזית לעובדה מקוממת זו היא העלות הגבוהה של מעונות יום, פעוטונים, משפחתונים ועוד.

ממשלות ישראל אינן לבד בהתנהלותן השערורייתית. גם בריטניה נוהגת הפקרות בתחום זה. מחקר שפורסם באחרונה מגלה שבריטניה, המשתרכת הרחק אחרי מדינות ה-OECD בשיעורי המימון של מעונות יום, מאבדת הכנסות משמעותיות ממסים שהיו יכולים לעמוד לרשותה לו מימנה את עלותם. הסיבה לכך היא שהעדר מימון ציבורי של שירותים אלה ועלותם הגבוהה גורמים לנשים רבות להפסיק את עבודתן לאחר הלידה.

בבואה ללמוד את מקורות המחאה החברתית של הקיץ האחרון ולהשיא עצות לממשלה, השכילה ועדת טרכטנברג להבין שיש להגדיל את ההוצאה הציבורית המוקצית לשירותי חינוך. המלצותיה בתחום זה אמנם היו מוגבלות בהיקפן, אבל עדיין יש לזקוף לזכותה את ההמלצה להפשיר את חוק חינוך חינם לגיל הרך וליישמו כבר בשנת התקציב הבאה. עם זאת ההמלצה של הוועדה ליישם את החוק אינה זוכה עדיין לתמיכת הממשלה, ונדמה שפקידי האוצר מעוניינים להמשיך ולהקפיא אותו באמצעות חוק ההסדרים.

קשה להבין את ההיגיון העומד מאחורי איוולת זו, במיוחד בשעה שרבים מקברניטי המשק מרבים להביע זעם ותסכול לנוכח שיעור ההשתתפות הנמוך של האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית בשוק העבודה. כיצד קריאות שבר אלו מתיישבות עם המחדל המתמשך הכרוך באי-יישומו של חוק חינוך חינם לגיל הרך? כיצד הן מתיישבות עם הקפאתו של חוק המונע מאמהות רבות לצאת לשוק העבודה, דבר המונע בתורו גידול משמעותי של התוצר הלאומי?

לממשלה ניתנה הזדמנות נוספת להראות שהיא אכן קשובה לקולות הרמים העולים מהציבור, קולות התובעים ממנה לצמצם את הפערים החברתיים העמוקים שמאפיינים את החברה הישראלית. עד כה נהגה הממשלה במידה רבה של אטימות וזחיחות דעת לנוכח תביעות אלה. אבל יש לה גם הזדמנות להיות נאמנה לדרכה, לעודד את פיתוח הקריירה המקצועית של נשים רבות וליצור תנאים המעודדים את התרחבותו של שוק העבודה בישראל. האם היא נחושה להחמיץ שוב את ההזדמנות?

פרופ' יונה מלמד פילוסופיה פוליטית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

חינוך חינם לגיל הרך מאפשר שילוב בין צדק חברתי ליעילות כלכלית

דודו בכר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות