בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי כאן האויב האמיתי

79תגובות

תא"ל ניצן אלון יחליף את האלוף אבי מזרחי כמפקד פיקוד המרכז. והפרשנים: זו תשובת המערכת הפוליטית (אהוד ברק) והצבאית (בני גנץ) לאלימות היהודית. אלון, שבמשמרתו כמפקד אוגדת יהודה ושומרון עסק בסיכול (לא מוצלח, כמסתבר) של תופעת תג מחיר, היה בשל כך לדמות אהודה בתקשורת. גם הענקת ציונים מחמיאים לרשות הפלסטינית - ובמיוחד למנגנוני הביטחון שלה - חיזקו אהדה זו (אנשי ברסלב נורו לאחר שפרצו מחסום, טען "מקור בכיר באוגדת איו"ש" כשהפלסטינים רצחו באפריל את בן-יוסף לבנת. תחקירי הפיקוד והשב"כ שללו זאת והוכיחו שהיה זה רצח מכוון).

באלימות היהודית יש לטפל טיפול שורש. אך אין זה תפקיד מפקד הפיקוד. זה התפקיד של הורים, מחנכים, רבנים, קהילות, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. במקרים הפליליים, כפי שאירעו בשבוע שעבר, המשטרה והמערכת המשפטית צריכות לפעול: בפרופורציה ולא בנקמנות. אין זה עניין לקצין, ודאי שלא למי שנתפש, גם אם לא בצדק, כמסנגר על הרשות הפלסטינית וכמנוכר להתיישבות היהודית.

אף שאלון הוא ביסודו איש מודיעין, הוא לא הצליח לפענח את הצופן של תנועת ההתיישבות. הוא לא הבין, בין היתר, שמאז ההתנהלות הבעייתית של ההנהגה הרשמית שעמה הוא מתקשר - בעקירה מגוש קטיף ובאחרונה בפרשת המאחזים - ההנהגה הזאת אינה מקובלת על היסוד האידיאולוגי המרכזי, הלוז, של תנועת ההתנחלות; בוודאי לא על הרבנים הקיצוניים וקהליהם.

הליכתו המתוקשרת לרב החרדים שלום אלישיב היא פרשה מביכה כשלעצמה. אלישיב טוען, שבשל "הסכנה" והאיסור "להתגרות בגויים" אין להתיישב ביהודה ובשומרון. ובעניין זה קיימת זהות מחשבה כלל לא מפתיעה בין חלק ניכר מהשמאל לזרם המרכזי של רבני (ולא המוני) החרדים. אליו הלך אלון להתלונן נגד הרבנים, שהלאומיות וההעזה הן נשמת אפם.

האמריקאים הותירו ואקום רותח בעיראק. מבעבעים בו מיעוטים אתניים, תנועות איסלאמיסטיות - ואיראן. וזאת תשיג, קרוב לוודאי, מדרך רגל בטריטוריה הגובלת בירדן. מצבנו האסטרטגי במזרח ישתנה מן היסוד. "ניו יורק רוויו אוף בוקס" (וכמובן הערוצים הכלל-ערביים) דיווח באחרונה בהרחבה על חוסר היציבות בירדן. אפילו הבדווים, משענת המשטר, נסוגים בהדרגה מתמיכתם בבית המלוכה.

טיפול בהתפתחויות הללו צריך למלא את ימיו ולילותיו של המפקד המיועד. וגם דיכוי אפקטיבי של ירי, השלכת בקבוקי תבערה ורגימה באבנים, ששבו - בניגוד להערכותיו שמנגנוני הביטחון הפלסטיניים שולטים היטב במצב - לכבישי יהודה ושומרון.

כוחות אדירים, מקרוב ומרחוק, עלולים לחדש את "החזית המזרחית" ולסכן את המדינה, ביחד או בנפרד עם הסכנות מצפון ומדרום, שנעשו לפתע לאקטואליות. נגדם, ולא נגד נוער השוליים היהודי, פיקוד המרכז צריך להיערך. כל מי שרואה בתג מחיר, ולא באלה, את הסכנה העיקרית לקיום המדינה צריך לתהות על יכולתו להבדיל בין התלהמות ותעמולה חסרת פרופורציה לבין ניתוח מושכל.

יש לקוות, כי רק בשל התגרות נמהרת ומיותרת של המערכת שמינתה אותו הובן שסיבת המינוי היא "טיפול ביהודים". הבה נקווה, שלניצן אלון הסגולות הדרושות למילוי תפקידו האמיתי. אוי לנו אם לא כך הדבר.

Read this article in English: Who's the real enemy here?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו