בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הטרור היהודי, הבלבול הגזעני

11תגובות

התפרעות המתנחלים בשומרון והעימות האלים שלהם עם חיילים ומפקדים של צה"ל חשפו באופן הברור והמביש ביותר דווקא את השפל הגזעני שהימין החרד"לי-מתנחלי הצליח לנטוע בעם ישראל. פתאום מכנים את הקוזקים היהודים הפוגעים בערבים בשטחים זה שנות דור "טרוריסטים". ומדוע? כי התעמתו עם חיילי צה"ל ומפקדיו. איזה בלבול נוח, איזו צביעות לא תמימה.

עימות גלוי - אפילו אלים - עם גורם שלטוני כדי לסכל אכיפה של הדין, או להביע מחאה, אינו טרור. זוהי תופעה רווחת, בעיקר בדמוקרטיות. החרדים בכביש בר-אילן בירושלים, הפייגלינים שחסמו כבישים, הסטודנטים שהתעמתו עם המשטרה בהפגנות על שכר הלימוד, המפגינים בבילעין או בשייח ג'ראח - איש מאלה איננו טרוריסט. כולם אזרחים שמחו, באורח יותר או פחות פרוע, נגד שליחי השלטון, שביקשו לכוף עליהם צו שלטוני שאינו נראה להם. כל עוד אינם מאיימים על חיי אדם - אין לירות בהם, כשם שאסור היה לירות במפגינים הערבים בוואדי ערה באירועי 2000.

טרור הוא הפעלת אלימות מחתרתית, בעיקר נגד אזרחים בלתי מעורבים, בכוונה להפחיד ולהרתיע וכדי להשיג מטרה פוליטית כלשהי - לא חשוב אם המטרה לגיטימית או לא. יש בעולם קבוצות המפעילות טרור להשגת מטרות לגיטימיות (שוחרי איכות הסביבה, מחתרות הנאבקות למימוש הזכות להגדרה עצמית, ואחרות). אבל חברה בריאה עומדת על כך, שכשרות המטרה אינה מכשירה את האמצעים.

האלימות היהודית זה שנות דור ברחבי הגדה נגד ערבים היא טרור. בישיבות ביצהר ובתפוח ובחלקים מהיישוב היהודי בחברון צמחו קני טרור. אלא שהטרוריסטים היהודים שם זוכים לחיפוי מצד מערכות השלטון - המשטרה, הצבא, השב"כ ומערכת המשפט. ונורא יותר - הם זוכים לתמיכת רוב הציבור היהודי בישראל, מי בשתיקה רועמת, מי בקריצה, ומי בעידוד גלוי.

הכיצד? הרי הרוב הגדול של הציבור בישראל אינו מזדהה עם מטרות הטרור היהודי בגדה. על פי סקרים, רוב הציבור בישראל מוכן להסדר שלום, המבוסס על שתי מדינות לשני עמים ופינוי רוב שטחי הגדה ורוב ההתנחלויות. למרות זאת מתברר, שרוב הציבור היהודי בישראל אינו סבור שהפעילות המחתרתית האלימה של הקוזקים היהודים בגדה היא טרור, כל עוד היא מופנית נגד ערבים; רק אלימות המופנית כלפי יהודים נתפשת בעיני ציבור זה כטרור.

איך קרה, שמחאה דמוקרטית מקובלת, גם אם אלימה, נגד השלטון מתויגת כ"טרור", ואילו טרור אמיתי - אלימות מחתרתית, גזענית, מאורגנת וחסרת מעצורים נגד ערבים - זוכה לתמיכה? הבלבול הגזעני הזה הוא אחת התוצאות הקשות ביותר של הכיבוש, השפל העמוק ביותר שאליו הצליח הימין הקיצוני, החרד"לי-מתנחלי, לדרדר את עם ישראל. העם שסבל מגזענות יותר מכל עם אחר בהיסטוריה היה לגזען. הוא נוהג באחרים כפי שנהגו בו. והוא גם חושב כפי שחשבו הגזענים שפגעו בו.

לצביעות בעניין זה יש גם פן לשוני. הטרוריסטים היהודים אינם "רוצחים", אלא רק "פוגעים"; הם אינם בריונים ופושעים, אלא "נערי הגבעות"; והבריונות האלימה שלהם היא "תג מחיר". המועצה שלהם היא "יש"ע". צפיחית בדבש.

התופעה אינה חדשה. ראשיתה בסובלנות המבישה של השלטון הישראלי כלפי אלימות שנקטו מתנחלים נגד פלסטינים בתחילת שנות ה-70; המשכה ביחס הסלחני ובצרור החנינות שהוענקו לפושעי המחתרת היהודית; בסלחנות כלפי רבנים שהכשירו את רצח יצחק רבין ולא נחקרו ולא הועמדו לדין, למרות הראיות שהצטברו נגדם; בהפקרת אבישי רביב; בגמגום לנוכח התבטאויות גזעניות חמורות של רבני צפת ואחרים. כעת מנסים להסוות את התועבה על ידי התנפלות על כמה שין-גימלים: אולי ייתפס מי שהשליך לבנה על סמח"ט אפרים, ואז הציבור היהודי יגלגל עיניים וישתבח בהתנהלות המוסרית של ישראל, בדומה לפוזה שאומצה בעניין מרגלית הר שפי.

לאחר שנות דור של הכשר ציבורי ושלטוני, שניתן, במפורש או בקריצה, לטרור יהודי גזעני נגד פלסטינים, ודאי שאין לצפות שהממשלה הימנית והגזענית ביותר בתולדות ישראל, או המגמגם הרהוט העומד בראשה ייטלו את המושכות וינסו להחזיר את ישראל למסלול שהתווה עם זה לעולם כולו לפני 3,000 שנה.

עו"ד כהן היה בעבר יו"ר לשכת עורכי הדין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו