בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על רודנים וכותבי דברם

47תגובות

בבוקר, עם קפה ראשון, קראתי את הידיעה של "ניו יורק טיימס" בדבר מות נשיא צ'כיה לשעבר ואצלב האוול, "איש הרוח שהוביל את צ'כוסלובקיה לדמוקרטיה". הידיעה החזירה אותי לבוקר של 21 באוגוסט 1968 בקיבוץ עין החורש.

הכנתי את חדר האוכל לארוחת הבוקר. יעקוש הניח את חבילת עיתוני "על המשמר" על הפסנתר ואמר, "אין ‘בוקר טוב' היום! הטנקים של המנוולים נכנסו לפראג. שמעתי בחדשות של שש". בתשע הדף ינו הנהג את דלת הכניסה והצטרף לאחרוני הסועדים. "שמעת חדשות?" שאלתי. "העמסתי את המשאית", אמר, "מה קרה?". סיפרתי לו, ומן הדלת הפתוחה אל הרמפה התבוננתי בו מחבק את חנה אשתו ושניהם ממררים בבכי. הם נולדו בסלובקיה.

אצלנו קראו להם הצ'כים של נוער א'. בקיץ 39', בהיותם בני 16, הגיעו עם קבוצת השומר הצעיר לקיבוץ ונתקעו בו. כעבור חודשים מעטים היו לניצולים שעולמם חרב. "האביב של פראג" ואלכסנדר דובצ'ק השיבו להם מעט מרוחם.

הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה, שגזרה את דינם של פראג ודובצ'ק הרחוקים, חרצה גם את הגורל של מהפכת אוקטובר, 1 במאי ושירת האינטרנציונל בעין החורש. את הרוסים לא סבלו אצלנו מאז משפטי פראג, שנודעו גם כפרשת מרדכי אורן. וכשהתפשטה הידיעה בדבר משפט הרופאים, החלו חברינו לדבר גלויות נגד סטלין החי והמת, למורת רוח הנהגת המפלגה.

ב-21 באוגוסט 68' הוצאנו לעצמנו צו הסתלקות מהסטליניזם. בשנים שאחר כך חיפשנו כל בדל מידע בדבר גורלו של דובצ'ק, וכשיאן פאלאך עלה בלהבות, שרנו את "שיר שחלמתי על פראג, שם השחר עוד יבקע". ב-1977 התפרסם, כי האוול ושניים מחבריו לאופוזיציה יזמו את "אמנת 77" להבטחת זכויות האדם בצ'כוסלובקיה וביקשו תמיכה בינלאומית במאבקם. חתמתי על האמנה ביראת כבוד ובתקווה שגורלם לא יחמיר. שנה אחר כך, כשהאוול פירסם את מאמרו "כוחם של חסרי הכוח" ונשלח למאסר, למדתי ממנו פרק חשוב בשיעור על המאבק לחירות, דמוקרטיה, התנגדות לטוטליטריזם ושנאת הפשיזם. האוול היה מורה דגול.

לקראת שידור החדשות הגברתי את הרדיו. קים ג'ונג-איל מת. צירוף מקרים מתובל באירוניה הוא תבלין ממריץ כתיבה: קים ג'ונג-איל, רודן סטליניסטי, וואצלב האוול, אחד מגדולי הלוחמים נגד הסטליניזם - כרוכים יחדיו בחדשות הבוקר.

בת שבע הייתי כשסטלין מת, ואיני יודעת אם הסרט השחור, כרוך בדגל האדום סביב תצלום המנהיג המת, שנתלו בחדר האוכל, זכורים לי ממראה עיני או מסיפור שסופר אצלנו. אבל מותו, הבנתי לימים, שיחרר את הורינו מחוב, שבניגוד להנהגתם, שוב לא הכירו בו ולא רצו להמשיך לפורעו.

בשבת אחת בחודש מאי 56' בשעת מנוחת הצהריים נשלחנו מבית הילדים להזעיק את הורינו לחדר האוכל: "תגידו להם שמרדכי אורן שוחרר". ההורים שלנו רקדו ושרו במשך שעות ארוכות. ממעגלי ההורה עלתה עד כלות נשימתם שירת "דוד מלך ישראל" ו"אל יבנה הגליל" ו"המתבן של מזרע עולה באש", שהתחלפה בניגוני חסידים. אחרי השבת ההיא נשמעה בטיולי התנועה הקריאה "סטלין אבינו, רוסיה אמנו, אנחנו רוצים להיות יתומים", ובחדר האוכל שוב לא ראינו את השפם של סטלין. הוועדה הפוליטית הסתפקה בתליית דיוקנאות של מרקס, אנגלס ולנין.

איני רוצה להקל ולעשות את הסיפור פשוט. הוא לא היה כזה. ההורים שלנו התכוונו לעולם חדש וייבשו את בצות עמק חפר כדי להקימו, האמינו בשוויון וקיוו שפועלי כל הארצות אכן יתאחדו בהנהגת סטלין, ראו בצבא האדום את המשחרר הגדול של אירופה, וסטלינגרד היתה סמל לבני דורם. הם מעולם לא התנערו מכל אלה. אבל עשר שנים לאחר הקמת הגוש הקומוניסטי, ולאחר שהנהגת תנועתם בנתה מערכת תנועתית-מפלגתית-אידיאולוגית ועסקה בצבירת כוח פוליטי, ניבעו סדקים בחזון שלהם. אלה הלכו והעמיקו ככל שנודעו פרטים על משפט הרופאים ורצח הסופרים, הגולאגים, ההרג הסיטוני, עד לסתימת הגולל על "האביב של פראג". נותרו עדיין בקיבוץ הארצי ובמפ"ם שרידי תביעה לקולקטיוויות רעיונית; אבל זה כבר לא עבד.

האוול היה מורה דרך. גם ארתור קסטלר, אנדרי סניאבסקי ויולי דניאל היו. כן. כבר בשנות ה-60.

ביומן הצהריים נזכר מותם של הרודן מצפון קוריאה והאוול. אבל העניין המרכזי היה האזכרה בכרמל, שתחל מיד. לאחר הצגת ראש הממשלה סגרתי את הרדיו. ב"על המשמר" נכתב על סטלין עם מותו, לפני 58 שנים, שהיה מנהיג "שקדני, בעל הברקות גאוניות, בהירות שיפוט ורצון פלדה". "נקודה ארכימדית לשינוי פני העולם ומהלך ההיסטוריה". רודנים וכותבי דברם הם עניין מסוכן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו