בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חובותינו כלפי הפליטים

19תגובות

בממשלה טוענים, שה"מסתננים" אינם פליטים אלא מהגרי עבודה וכי הם איום קיומי על מדינת ישראל. אם כך, מדוע ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הפנים אלי ישי - שאינם חשודים שהם "יפי נפש" - אינם מפעילים את סמכותם ומגרשים את מסתנני העבודה מישראל?

מה הטעם בחוק למניעת הסתננות, שיאפשר, בין היתר, לכלוא את המסתננים לשלוש שנים בלא משפט, ומה ההיגיון בקיצוץ של מאות מיליונים מתקציבי החינוך, הבריאות והרווחה, רק כדי לבנות למסתננים את מתקן הכליאה הגדול בתבל? הרי אם, כטענת ישי, "רק פרומיל" מהם הם פליטים אמיתיים, את הרוב ניתן לגרש לאלתר.

שר הפנים מעולם לא השיב לשאלות אלו, והסיבה פשוטה: את אלה שאינם פליטים ומבקשי מקלט עוצרים ומגרשים מיד לאחר כניסתם לישראל, במסגרת נוהל שנקרא בשם "קציעות-נתב"ג". את השאר - יותר מ-85% נמלטו מאריתריאה ומסודאן - לא ניתן לגרש. לא ניתן לגרשם משום שגם לאחר כינון דרום סודאן כמדינה עצמאית המצב שם אינו יציב, ואריתריאה, כפי שסגן שר החוץ דני איילון הצהיר, אינה "שומרת על זכויות אדם, ומי שחוזר לשם נתון בסכנה, כולל סכנת מוות".

לא ניתן לגרש מפני שנציבות האו"ם לפליטים קבעה, שאי אפשר להחזירם בבטחה לאותן מדינות. לא ניתן לגרשם משום שזה לא מוסרי, לא חוקתי ומנוגד לאמנת הפליטים של האו"ם מ-1951 ולעוד אמנות שעליהן ישראל חתומה. במדינות מערביות אחרות, 84% מאזרחי אריתריאה ו-64% מאזרחי סודאן הוכרו כפליטים.

עשו לנו לייק וקבלו חדשות, עדכונים ופרשנויות מהארץ לפייסבוק שלכם

זו הסיבה לכך שאותם "מסתננים", שברור כי הם פליטים ומבקשי מקלט, עדיין עמנו. והם צריכים להישאר אתנו עד שהמצב במדינותיהם יאפשר להם לשוב. זהו אתגר שאין להקל ראש בו, אך גם אסור להירתע ממנו, וודאי שאסור להטעות ולסלף עובדות ביחס אליהם, כפי שעושים בממשלה.

אם כך, מדוע ממשיכים נתניהו וישי לטעון שמדובר במהגרי עבודה? מדוע אינם מבהירים שהם פועלים מכוח אמנת הפליטים וכי מוסרית ומשפטית אין למדינת ישראל אלטרנטיבה אחרת? ולמה להמשיך לטעון שמדובר במהגרי עבודה, כשמשרד הפנים, בהנחיית ישי, מסרב לבחון את בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה וסודאן? הממשלה טוענת שהם אינם פליטים כי לא הוכרו ככאלה. אבל איך יוכרו אריתראים וסודאנים כפליטים, אם ישראל אוסרת עליהם להגיש בקשות שיכירו בהם ככאלה?

אין זאת אלא שהטענה כי מדובר במהגרי עבודה נועדה לאטום את לבנו לנוכח מצוקת אותם אנשים שנמלטו מבתיהם בדרך לא דרך, מצוקה שהיתה אמורה להיות מוכרת לנו היטב. כשלבנו ייאטם סופית - והלוך הרוח מלמד, שאנחנו קרובים לכך - יוכלו ישי וחבריו לעשות בפליטים ובמבקשי מקלט ככל העולה על רוחם, כולל כליאתם לשנים רבות וגירושם אל התופת. בג"ץ לא יעז להתערב, והציבור ישתוק.

אסור שזה יקרה. בוודאי לא במדינה שמלכתחילה הוקמה כמדינת מקלט. עד שיוכלו הפליטים לשוב למדינותיהם, מוטלת עלינו חובה, שהיא גם זכות גדולה, לארחם במקומותינו, כשאנו מבטיחים את מקומם, שהוא גם המקום שלנו, בעולם הזה, בעת הזאת.

הכותב הוא ראש תחום פליטים ב"מוקד סיוע לעובדים זרים"

Read this article in English: Until our hearts are completely hardened



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו