בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הירקן ששבר את גב הגמל

תגובות

ואצלב האוול מת, והותיר אחריו שובל של הספדים על מחזאי ומדינאי, רומנטיקן ללא תקנה וחובב רוק מושבע, שהטביע חותם עמוק על ההיסטוריה של עמו ועל מצפונו של העולם כולו. זאת שעה יפה לשוב אל הרגע המכונן של הגותו הפוליטית: "עוצמת החלשים" - מסה שכתב האוול בשנת 1978 ועוצמתה לא קהתה.

"בין בצלים וגזרים, מציב הירקן בחלון הראווה של חנותו את השלט: 'פועלי העולם, התאחדו!' מדוע הוא עושה זאת?" תוהה האוול בראשית המסה: "האם הוא באמת כה נלהב מרעיון אחדות הפועלים בעולם?"

אין אנו נזקקים לדמיון מופלג כדי לאשר את תשובתו של האוול: הירקן עושה זאת "פשוט מכיוון שכך נעשה הדבר משך שנים, כי כך עושים כולם וכי כך זה חייב להיות". החלטתו של הירקן, כמו ההחלטה של עובדת הלשכה הרוכשת קילוגרם עגבניות שעה קלה לאחר שהיא עצמה הציבה שלט דומה בפרוזדור משרדה - החלטות יום-יומיות פעוטות מעין אלה, המשדרות נאמנות עיוורת למשטר, הן המשמרות את האמת המדומה של "המערכת הפוסט-טוטליטרית", שנשמת אפה היא "חיים בשקר". אם כך, גם הדרך לתמורה עוברת באותן החלטות קטנות-גדולות. אם ימיר הירקן שקר באמת, וגם בלי לומר מלת גינוי למשטר יסיר את השלט מחלון הראווה, ישלם מחיר אישי כבד. בה בעת הוא יקרע קרע במסיכה הרעיונית של המערכת ובקריאה נוסח "המלך עירום" יקרב את קצה.

מדוע, לפיכך, יחליט הירקן להסיר את השלט? האוול אינו מעניק תשובות פשוטות, ודומה כי יותר מכל זוהי אמונתו העיקשת בחתירת האדם לאמת, ומכאן לחירות - היות האדם אדון לגורלו - שהפיחה בהאוול תקווה לעתיד. בחזונו, בניגוד משווע לדיסטופיה של ג'ורג' אורוול, לא יסכין אדם מרצונו לומר, ולחשוב, כי שתיים ועוד שתיים הם חמש.

שנה ויום לפני מותו של האוול נתבע ירקן תוניסאי בשר ודם להציב שלט סמלי שכזה, ושרף את עצמו למוות. אין לדעת בוודאות מדוע החליט מוחמד בועזיזי לאחוז בגפרור, אך ממצבור העדויות דומה כי היה זה אותו גילוי של שקר עירום ומשפיל: דבקותם של נציגי המשטר בשבירת רצונו לחיות את חייו ונכונותם להלבין את פניו. אפשר כי בניגוד למשאלתו של האוול היה זה מעשה של ייאוש, לא של תקווה מושכלת, ובכל זאת, לא בגפו התאבד בועזיזי, אלא אל מול בניין המושל שסירב לראות את פניו.

כך, לעיני כל, בחסות הרשת החברתית, קרעה שריפתו העצמית של בועזיזי את שאריות המסיכה מעל פני המשטר התוניסאי. האם ישכילו התוניסאים, ושאר העמים הערביים, שלא להמיר שקר אחד באחר? שאלה זו נותרה פתוחה.

התבערה שהצית בועזיזי אחזה במזרח התיכון בשנה האחרונה ולא פסחה על ישראל. מעניין לגלות כי בעבור האוול, לא תהום פעורה בין משטרים קומוניסטיים לקפיטליסטיים. אלה כן אלה חותרים תחת ה"אוטונומיזם" האנושי - חירותו של האדם למשול בגורלו - ותחתיו הם מכוננים "אוטומטיזם" אפתי, השוחק את ערך האדם. הן האמת המדומה של הקומוניזם והן האמת היחסית או הנעדרת של הקפיטליזם הפוסט-מודרני מותירים את האדם מיותם, אמצעי להשגת מטרה ולא תכלית כשלעצמה. סוכני "המהפכה הקיומית", המתקוממים בשם רוח האדם, גרס האוול, אינם צריכים להיתבע להציג בראשית דרכם משנה פוליטית סדורה, שכן משנתם היא עשייתם - מאמציהם כפרטים וכקבוצה לחיות באמת.

ד"ר אבולוף הוא מרצה למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר באוניברסיטת פרינסטון ובמכון טרומן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו