בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלחמה של 2012

30תגובות

הפור נפל, כנראה. זה יקרה, כנראה. זה יקרה בשנה הקרובה, 2012. בימים אלה, עם כניסת השנה האזרחית החדשה, במסיבות הסילבסטר למיניהן, עם שמפניה ונשיקת חצות, רצוי לאחל לא רק שנה טובה אלא גם מלחמה טובה.

דברי שר ההגנה האמריקאי, ליאון פאנטה, אינם משתמעים לשתי פנים. הוא העריך שאיראן מתכוונת ומסוגלת לייצר פצצה גרעינית בתוך שנה, אולי אפילו פחות משנה, והצהיר כי מבחינת ארצות הברית זהו קו אדום והיא תעצור את איראן בכל דרך אפשרית. גם דברי ראש המטות המשולבים האמריקאי, הגנרל מרטין דמפסי, אינם משתמעים לשני פנים. אני חושש שאיראן אינה מבינה את הנחישות שלנו, הוא אמר. הערכה לא שקולה שלהם תגרור אותנו לעימות, וזו תהיה טרגדיה לאזור ולעולם כולו. הגנרל דמפסי גם רמז כי בארה"ב נעשו כבר הכנות לעימות הזה.

שר ההגנה האמריקאי מעולם לא התבטא כך. ראש המטות המשולבים האמריקאי מעולם לא התבטא כך. גם דניס רוס אמר, לראשונה, שהנשיא ברק אובמה מוכן להשתמש בכוח נגד איראן במידת הצורך. האם השינוי בעמדה האמריקאית קשור לפגישה האחרונה של אהוד ברק עם אובמה? ייתכן, אבל זו אינה השאלה הנכונה עכשיו. גם בדיון ציבורי ישראלי במתקפה אמריקאית על איראן אין טעם רב. הכדור הזה אינו במגרש שלנו. גם לא נראה שלדיון הציבורי החיוני במתקפה ישראלית אפשרית על איראן היתה השפעה על קובעי המדיניות. יש גם סיכוי שאיומי ארה"ב ירתיעו את איראן מהתקדמות אל הפצצה. השאלה החשובה עכשיו היא האם, במקרה שאיראן לא תירתע וארה"ב אכן תתקוף אותה, תהיה ישראל שותפה למתקפה הזאת.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות ישירות אליכם

אנחנו כבר למודי מלחמות מפרץ, אך מעולם לא נטלנו בהן חלק פעיל. זו צריכה להיות המדיניות הישראלית גם במלחמת המפרץ השלישית, מלחמת 2012. אם תותקף ישראל על ידי חיזבאללה וגורמים אחרים בקרבתה היא ודאי תגיב, אך אל לה להיגרר לעימותים ארוכי טווח. עמידה מהצד של ישראל תקטין את הסיכון בעבורה, תקל על ארה"ב לגייס תמיכה בינלאומית בפעולותיה ותאפשר לישראל לחסוך עלויות עצומות ולהפנותן לצורכי חברה ורווחה, ולהגנת העורף המופקר כל כך.

אשר לזירה האמריקאית, ייתכן שבנוסף לשיקולים ענייניים מעורבים גם שיקולי בחירות בנחישות הפתאומית של אובמה. לאחר שאיבד נתחים גדולים מהקול היהודי ומההון היהודי, הוא סבור שמתקפה על איראן תחזיר אותם אליו. תהיה זאת אירוניה של ההיסטוריה אם אובמה, חתן פרס נובל לשלום, שבניגוד לקודמו ג'ורג' בוש דגל בהידברות ובפיוס עם איראן, יהיה זה שייצא נגדה לקרב חייו.

אבל אולי אין זה כה מפתיע. קשה לרשום על שם אובמה הצלחות בתחומי השלום וההידברות שבהם קיווה לפעול. הישגיו הבולטים מחוץ לארה"ב הם צבאיים דווקא: חיסול בכירי אל-קאעדה ואוסמה בן-לאדן בראשם; התערבות צבאית שהביאה לנפילתו של מועמר קדאפי ומשטרו בלוב.

בסיפורו "והיה העקוב למישור" מזכיר ש"י עגנון צדיק שניסה להתפרנס בדרכים שונות ובכולן נכשל. שאל הצדיק את רבו באיזה עיסוק יצליח. הרב חשש לענות, אבל כשהצדיק התעקש גילה לו: מזלך היחיד הוא בגניבה.

האם אובמה הוא רודף השלום שמזלו במלחמה? היש עוד סיכוי ל-2012 ללא פצצה וללא מלחמה?

שנה טובה. הכינו את המקלטים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו