בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדריד - סיבוב שני

תגובות

עשרים שנה אחרי ועידת השלום במדריד אפשר להסתכל אחורה בזעם, בערגה ובחשש כבד. ועידת מדריד היתה מהאירועים החשובים בתולדות מדינת ישראל והמזרח התיכון. לראשונה הוכשרה הקרקע והוקמה המסגרת למשא ומתן מקיף לשלום בין ישראל לפלסטינים ולמדינות ערב. בנוסף, הוחל בדיונים על אתגרי האזור - מים, סביבה, כלכלה, פליטים, בקרת נשק. נשיא ארצות הברית אז ג'ורג' בוש (האב) ושר החוץ ג'יימס בייקר קבעו את עקרונות המו"מ ויעדיו: ביטחון, שטחים ושלום כרוכים זה בזה.

נקבע שיש לנהל את המו"מ בהגינות, תוך גישה פרגמטית של פשרה, וכי יש למצוא דרכים להשגת היעד של שלום במובן העשיר: יחסים דיפלומטיים, כלכליים, מסחריים ותרבותיים בין ישראל למדינות ערב ולפלסטינים. בוש ובייקר הבהירו שמדובר בתהליך מורכב וממושך, רצוף מכשולים. רק כך ניתן להתקדם לקראת היעד שחלופתו סער ופרץ. אפשר להיזכר בערגה ברוח התקווה שריחפה באזור, לשלום, פיתוח ושגשוג.

היתה זו ראשיתו של מזרח תיכון חדש. הקהילה העסקית העולמית נכונה לתרום את חלקה בקידום פרויקטים, בהשקעות בקנה מידה אדיר. ועידות קזבלנקה ועמאן העידו על מגמה זו, אשר לו מוצתה היתה משנה את פני המזרח התיכון ומעלה את רמת החיים של יושביו. אולם הדרך הבוטחת לשלום מקיף נחסמה. הפעילות המדינית הופנתה לאפיק המצומצם של מו"מ במסלול הפלסטיני, תוך ויתור על מו"מ לשלום מקיף. בחשבון היסטורי, מגמה זו לא עלתה יפה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב מאמרי "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

אפשר לזעום על טעויות והחמצות, על טרור קטלני וגרירת רגליים. אפשר לכעוס על כך שהצעתו המפליגה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, לא זכתה למענה הולם מצד עבאס בתואנת שווא. עוד עדות לתוחלת נכזבת. אך בעוד במישור הישראלי-הפלסטיני הכל מדשדשים במי אפסיים, הסכנה לאיתנות השלום בין ישראל למצרים וירדן גוברת. המזרח התיכון הולך ומתרחק ונוטש את דרך השלום כד כדי רתיחה והתלקחות.

המהפכה הערבית, נשוא תקוותם של רבים, מעוררת חששות כבדים פני גלישה לשלהוב יצרים של האיסלאם הקיצוני. הדגם ההיטלראי של המאה ה-21 באיראן מאיים בהכחדת ישראל וצובר יכולת להשגת מטרה זו. המשטרים במדינות ערב המתונות מתערערים וחשופים למתקפת הרדיקליזם האיסלאמי. הכל רוחש וישראל נמצאת בבדידות לא זוהרת. הווילה בג'ונגל מכותרת.

על הקהילה הבינלאומית לפעול לאלתר, לנסות לבלום מגמה מסוכנת זו. הקהילה הבינלאומית תמכה במהפכת האביב הערבי, תוך נאמנות לערכיה החברתיים והמדיניים, גם בניגוד לאינטרסים מובהקים. בכנס על ועידת מדריד שנערך בוושינגטון לפני חודשיים, הזכיר בייקר את מובארק כמי שהיה בעל ברית נאמן לשלום במזרח התיכון. הקהילה הבינלאומית חייבת לתבוע מהמדינות בהן נתחוללו המהפכות בסיועה, שלא יסטו מדרך השלום, ולנתבן לתהליך מדריד.

יש להקים את הגשר האחרון מעל למים העכורים באזור, לחדש את תהליך מדריד במתכונת מעודכנת, כמשקל שכנגד למגמה המיליטנטית הקיצונית נגד ישראל. יש להשיק מחדש את המו"מ שבו ילובנו כל הנושאים והאפשרויות: ביטחון, גבולות בני הגנה, מרכיבי היוזמה הסעודית, כלכלה ופיתוח אזורי. יש להזמין משתתפים חדשים כלוב ועיראק. יש לכונן ועדה מיוחדת בראשות ארה"ב ורוסיה לנושא חינוך לסובלנות וזכויות אדם. במסגרת זו יש לחדש המו"מ עם הפלסטינים. כל הדוגל בשלום ובעיקרי ויעדי מדריד יוזמן להשתתף.

יש אין-ספור סיבות להתנגד, לפקפק ולהניח ליוזמה: יטענו שזו אשליה, שאין תוחלת, שהפער אינו ניתן לגישור. הווילה בג'ונגל יכולה להתרכז באופציה הצבאית, הנשענת על מאזן אימה. אולם תהליך מדריד מחודש הוא הגשר האחרון מעל המים השוצפים, לתיעולם לאפיקי שלום ופיתוח אזורי. עדיפה דרך ארוכה, רבת חתחתים וסתירות, לעבר סוג של שלום באזור, מאשר זו הקצרה המובילה לריסוקו. מוטב להעמיד אשליה במבחן המציאות מאשר להמתין באורח מפוכח לצונאמי.

הכותב היה מנכ"ל משרד החוץ

יעקב סער, לע"מ


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו