בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תנסו את זה בבית הספר

12תגובות

לא מזמן קראתי על ניסוי חינוכי מעניין שערך מנהל תיכון חדש בהרצליה: בוקר אחד, כשהגיעו התלמידים לבית הספר, גילו שהכניסה אליו עוברת דרך שני שערים נפרדים - אחד לבנים ואחד לבנות. המנהל ניסה כנראה להמחיש לתלמידיו איך הפרדה בין המינים עובדת הלכה למעשה. וזה יפה. אבל טוב היה עושה פדגוג מקורי, אילו לקח את הניסוי צעד אחד קדימה, ומציע לתלמידיו לא רק לטעום את טעם ההדרה החרדית, אלא גם לחוות איך נראה יום אחד בחייו של חרדי במדינת ישראל. אם כבר, אז כבר.

עטויי כובעים ומעילים שחורים, ראשיהן של הבנות צנופים במטפחות וחצאיותיהן ארוכות, היו מגלים התלמידים את העולם המוכר והטוב שלהם מבעד לפריזמה שונה, זרה ומוזרה.

הדבר הראשון שהיה מכה בהם בעוצמה הוא המחיקה הטוטלית של היסוד האינדיווידואלי באישיותם. אין עוד רועי, נתן, דנה או יעל, מעכשיו הם "חרדים" - סטריאוטיפ מהלך הנושא על גבו עירוב מבולבל של קביעות, שמועות, חצאי אמיתות ודעות קדומות: הם בריונים, חצופים, עלוקות, פרזיטים, מרעיבי ילדים ויורקים על ילדות להנאתם. טוב, לירוק יורקים רק הקיצונים, אבל מי חינך אותם ואיפה הם גדלו, אה?

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב מאמרי "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

הם היו מגלים שהכל מכירים אותם, מניחים מראש מהי עמדתם בכל נושא, ויודעים בדיוק עד כמה הם אומללים, בורים ושטופי מוח. הם היו מבינים שכל אחד ואחת רואה לעצמו זכות יסוד לנבור בחייהם הפרטיים, היו נוכחים כמה קל לעלוב בהם ולתת להם תחושה של אורחים לא רצויים, שמקלקלים את המסיבה. כל נהג מונית הופך לאנתרופולוג חובב כשהם בסביבה: למה הם מביאים כל כך הרבה ילדים לעולם, למה הם לא יוצאים לעבוד, למה הם מתלבשים בצורה כל כך דוחה ולמה הם בכלל מגיעים לפה, לרמת אביב, לפרדס חנה או לכרכור, ולא נחנקים בגטאות שלהם בשקט.

עולים לאוטובוס. בשורה הראשונה יושב מישהו עם עיתון שכותרותיו צועקות באנדרסטייטמנט אופייני, "החרדים שוב מתפרעים". בשורה השנייה יושבת אשה. בטבעיות מתיישב לידה רועי או נתן, המחופש לאברך, הרי זה לא אוטובוס מהדרין. האשה מצטנפת במקומה, יכול להיות שגם מרחרחת באפה לגלות עקבות זיעה. הם מתחילים לדבר וגולשים תוך שניות לוויכוח.

בלהט הדברים שוכח התלמיד את מקומו לרגע ומחליק לעבר האשה מלת גנאי - נניח משהו נרדף ל"פרוצה", רק יותר עכשווי וסלנגי, מלה שזורקים בין החבר'ה בלי לחשוב בכלל - והוא מתעורר בתא מעצר עם כתב אישום וערבות של 20 אלף שקל.

אבל זה רועי לא הרשל, ובאיזשהו שלב אני מאמינה שהעסק יתחיל להכביד על התלמידים ואז יצחקו ויאמרו - זה סתם ניסוי. אנחנו לא באמת מה שאתם חושבים, אנחנו בעצם אנשים מודעים, תרבותיים וחכמים. אולם למרבה הזוועה, כולם מסביב נדים להם ברחמים, איש לא מאמין: "שטפו לכם את המוח", "אתם שבויים בקונספט". ואז הם מורידים את הכובע השחור והמטפחת, לובשים את הג'ינס, מנערים את רעמת התלתלים הסוררת וחוזרים באבחת קולקציה לעולם הנאור, השפוי, המכיל והליברלי. איזו הקלה.

הכותבת היא עורכת מוסף הנשים של המגזין החרדי "בקהילה"

Read this article in English: Captives of a concept



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו