מינוי הקומיסר

חנן חבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חנן חבר

אפילו ברוסיה הסטליניסטית, כשהיה צריך למנות מנהל למוסד ספרותי או תרבותי אומר-הן צייתן, טרח השלטון למצוא מישהו שיוכל להתהדר בתואר "סופר", ויהיה עלוב ככל שיהיה, או מישהו שעסק בדרך כלשהי בתרבות, ובלבד שתישמר מראית העין של חיי ספרות ותרבות נורמליים. אצלנו גם זה כבר אינו קיים.

החלטת יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, למנות את קצין המשטרה תת-ניצב בדימוס יעקב (ג'קי) בריי לתפקיד מנכ"ל הוצאת הספרים "עם עובד" היא ב"רוח התקופה". אין שום חשיבות לכישורים הקונקרטיים של בריי; ואפילו יתברר שהוא קורא מושבע של הספרות הישראלית ו"ספרא וסיפא", כביטוי הציורי והמגוחך של דובר ההסתדרות, עצם מינויו הוא מעשה מובהק של בריונות תרבותית.

ועידת יהדות, ישראל והעולם: מתיקון שבועות לתיקון עולם

אין כל משמעות לדרך שבה ינהג בריי כמנכ"ל הוצאת הספרים. קובע המעשה הסימבולי של הצנחת איש כוחות הביטחון לתפקיד של מנהל הוצאת ספרים. המעשה הזה מעיד על כך, שהגבולות בין תרבות לבין האלימות של המדינה ניטשטשו לחלוטין. האלימות של המדינה נתפשת בידי הכלל כהכרחית בכל מה שקשור בשמירה על הסדר ועל הביטחון; אבל גם אם היא הכרחית, עליה להישאר בבחינת רע הכרחי. שכן רק במדינה פשיסטית האלימות של ביטחון המדינה חודרת אל תוך התרבות ומכתיבה אותה.

החלטת עיני למנות קצין משטרה למנהל הוצאת ספרים היא הכרזה קבל עם ועדה, ובלא שמץ של בושה, שבמדינת ישראל היום אין הבחנה בין אלימות של המדינה כרע הכרחי לבין כניסתה לעורקי התרבות, וגם לעורקי האקדמיה, וקרוב לוודאי שאקט פשיסטי כזה יעבור בלא תגובה, אולי רק בהרמת גבה שתסתייג מ"חוסר הטעם" שבמעשה.

נראה שאת הנעשה אין להשיב, ולכן כל מה שנותר לנו להתהדר בו לצורכי מראית העין הוא המעשה הראוי של יו"ר מועצת המנהלים של "עם עובד", עו"ד רוני פינשטיין, שהתפטר מיד מתפקידו.

פרופ' חבר הוא ראש בית הספר לספרויות באוניברסיטה העברית

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ