בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי אחראי ל"פלגנות המסכנת"

44תגובות

"בית המשפט", קבעה השבוע דורית ביניש במעמד השבעת שופטים חדשים, "נועד לתת ביטוי אובייקטיבי ובלתי תלוי לערכיה של החברה כולה". על כך בדיוק ניטש המאבק לקראת בחירת שופטים חדשים לבית המשפט העליון. במאבק הזה ניצבת הנשיאה, עם עמיתיה בגוף הבוחר, בצד המונע "מתן ביטוי אובייקטיבי ובלתי תלוי לערכים של כלל החברה".

כדי לקדם את האובייקטיביות בעליון שעליה דיברה הנשיאה הגישה קבוצת חברי כנסת הצעת חוק לשינוי נציגות לשכת עורכי הדין בגוף הבוחר. זו אכן הצעה בעייתית. אולם איש ממבקריה לא ציין, שהתנהגות לא הולמת של הלשכה (שהפרה נוהל, שנציג אחד מטעמה יהיה, כמנהג מימים ימימה, ראש הלשכה או איש מטעמו, והשני איש האופוזיציה) היא שגרמה להגשת החוק. שהרי הפרת המסורת נועדה למטרות נעלות: מניעת מינוי שופטים שיוסיפו איזון וייתנו ביטוי "לערכים של החברה כולה".

אך כל זה מתגמד לנוכח המעורבות הפוליטית של שופטי העליון בתהליך הבחירות. בעולם המערבי, בעל מסורת משפטית של מאות שנים, השופטים אינם חברים בגוף הבוחר. אצלנו, בשל האג'נדה הפוליטית המובהקת של בג"ץ, משבחים את מעורבותם, מהללים את הדילים שהם רוקחים עם פוליטיקאים וקבוצות לחץ ומפארים את הצבעתם האחידה.

ואיש מנוטרי בית המשפט איננו שואל: כיצד מתרחשת התופעה הלא אנושית הזאת - מעולם לא חל פיצול בהצבעותיהם ותמיד תמיד הלכו כעדר אחרי המשכוכית ובחרו כאיש אחד. האם זה טבעי? אנושי? אמין? האם זה "חוסר תלות"? "מקצועיות"? וחמור יותר: איך עולה העדריות בקנה אחד עם סעיף 6א' בחוק בחירת שופטים, האומר: "חבר הוועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בוועדה".

"אמון הציבור", אמרה ביניש, "נבנה על מקצועיותו של בית המשפט". הנה דוגמה למקצועיותו בבחירת שופטים: בשלהי 2005 עמדה על הפרק בחירת פרופ' רות גביזון לבית המשפט העליון. זמן מה קודם לכן הודיע ח"כ בייגה שוחט, שהיה גם חבר בוועדה למינוי שופטים, שיפרוש מהכנסת. אהרן ברק, שהתנגד לגביזון ("לרותי יש אג'נדה"), הפעיל עליו לחצים אדירים שלא יפרוש. בישיבת סיעת העבודה אמר אפרים סנה: "יש סכנה שישתנה צביונו של בית המשפט העליון ועל כן אנו מבקשים מבייגה לא לפרוש".

"בית המשפט העליון", אמרה ביניש, "איננו גוף ייצוגי". ובאותה נשימה: "במיוחד בימים אלה, על בית המשפט לשקוד לחיזוק המכנה המשותף המאחד אותנו כחברה אחת אל מול פלגנות ופיצול המסכנים את קיומנו".

מי שלא משתף - מפלג, בוודאי לא מחזק, את המכנה המשותף. בהדרת מועמדים בשל דעותיהם העשויות לתרום למכנה המשותף (ובכך גם להשיב את האמון שאבד לבית המשפט העליון), בייניש ושאר המתנגדים ל"ייצוגיות" פועלים נגד "מתן ביטוי לערכיה של החברה כולה". בכך (ובלא מעט מהפסקים בענייני אמונות ודעות המבטאים את השוליים האנטי ציוניים) הם מלבים את אש המחלוקת וגורמים, הרבה יותר ממספר מחוקקים חסרי ניסיון ומנוח, ל"פלגנות ופיצול המאיימים על קיומנו".

Read this article in English: Who's 'endangering our existence'?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו