בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתאמצים לא להחליט

20תגובות

בית המשפט העליון דחה ביום חמישי פה אחד את עתירתם של האגודה לזכויות האזרח ו"עדאלה" נגד "חוק הנכבה", שמסמיך את שר האוצר לשלול מארגונים תמיכות תקציביות אם הם מציינים את יום העצמאות כיום אבל, ואם פעולותיהם שוללות את אופיה היהודי והדמוקרטי של המדינה, מבזות את סמליה, מסיתות לגזענות ומהוות תמיכה בטרור. בית המשפט נמנע מלקבוע מפורשות אם החוק חוקתי או בלתי חוקתי, אלא רק דחה את העתירה על הסף בטענה ש"בשלב זה אין מקום להכרעה שיפוטית", וכי רק לאחר שיתברר אם וכיצד מפעיל שר האוצר את סמכותו יוכלו העותרים לחזור ולהעלות טענות בעניין החוקתיות.

אפשר להבין ללבם של השופטים שביקשו לחמוק מהכרעה ברורה. מרים נאור ואליעזר ריבלין מזכירים בפסק הדין את הצורך לקבוע סדרי עדיפויות בכל הנוגע להקצאת הזמן השיפוטי ולסנן עתירות בטרם הם נדרשים להכריע בדבר חוקתיותו של חוק. בית המשפט ער ודאי לגל העכור של הצעות חוק בעייתיות, וייתכן שהוא חושש מגיוס תדיר מדי שלו לדיון בהצעות האלה. ייתכן שהוא בוחר לקמץ בתחמושת השיפוטית כדי לא להיקלע יתר על המידה לעין הסערה.

אפשר בלא קושי להעלות טיעונים משפטיים כבדי משקל נגד העתירה. "חוק הנכבה" שינה את פניו במידה רבה מאוד מאז שהוצע בראשונה. כיום אפשר בהחלט לטעון שפגיעתו בזכויות מצומצמת ומידתית, ואינה מצדיקה התערבות שיפוטית. בית המשפט יכול היה להכריע בכיוון זה בבירור. אלא שהכרעה כזו היתה מסעירה צדדים אחרים לדיון בשאלות היורדות "לשורש הבעיות המפלגות את החברה הישראלית", כדברי ביניש.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הטורים, הדעות והפרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

וכך מבסס עצמו פסק הדין על טיעון משפטי מעורר תמיהות. לראשונה העמיד בית המשפט העליון במרכז הדיון בדבר חוקתיות חוק את שאלת "בשלות העתירה", לפיה אין להכריע בנושא על בסיס לשון החוק, אלא יש להמתין ולראות אם וכיצד ייושם. השופטים מבינים היטב שמה שהם מנסים לצייר כדחיית ההכרעה הינו הלכה למעשה הכרעה חד משמעית. אם ניתן ליישם את החוק באופן חוקתי, הרי שבדיון עתידי לגבי יישומו על ידי השר, ידון בית המשפט לא בחוקתיות החוק כי אם בפעולה הלא חוקית של השר, ויורה לו לישמו באופן שאינו פוגע בזכויות חוקתיות יתר על המידה. אם החוק אינו חוקתי, כלומר פוגע באופן לא מידתית בזכויות חוקתיות ללא קשר לאופן יישומו, הרי שראוי שבית המשפט יאמר זאת כבר עתה ולא יותיר את הכנסת, הממשלה והציבור בחוסר ודאות.

השופט (בדימוס) יצחק זמיר הגדיר את האקטיביזם השיפוטי כ"החלטה להחליט". ההרכב שתחת ידיו יצא פסק דין זה, הנשיאה ביניש, המשנה לנשיאה ריבלין והשופטת נאור, כולל שלושה מארבעת הוותיקים שבשופטי העליון, ולפחות שניים מהם שנחשבים אקטיביסטים. אף על פי כן מה שבולט יותר מכל בהכרעתם הוא הרצון שלא להחליט. ההלכה החדשה עלולה לסמן שינוי כיוון בלתי רצוי בנכונות של בית המשפט להיכנס בעובי הקורה ולומר דברים ברורים בנוגע לחוקתיות חוקים על בסיס נוסחם. יימצאו מי שיטענו שהיא מייתרת את מאמצי הח"כים שמתנגדים לאקטיביזם שיפוטי להביא למינויו של השופט אשר גרוניס לנשיא בית המשפט העליון תחת השופטת נאור, שכתבה את פסק הדין.

פרופ' רבין הוא דיקן בית הספר למשפטים על שם חיים שטריקס, המסלול האקדמי, המכללה למינהל

Read this article in English: Striving not to decide



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו