שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ייסורי הפונדמנטליזם הציוני

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יחזקאל דרור

התבוננות במתרחש עשויה לגרום למועקה. מעשי איבה, האשמות הדדיות, עוינות גוברת והחלטות אימפולסיביות מצטרפים לפסיפס סוראליסטי הנראה כמבוך. זוהי טעות אופטית הנובעת מהתמקדות בסימפטומים, לא בסיבות. כל הסימנים מעידים כי מדובר בדילמות יסודיות שהבנתן הכרחית לקריאה נכונה של המציאות.

סוגיה המלווה את החברה הישראלית מראשית המדינה וגם קודם לכן, היא המתח בין המציאות לפונדמנטליזם היהודי-הציוני בשני הקשרים: המדינה היהודית והארץ המובטחת. בניגוד לפנאטיות, המושג פונדמנטליזם אינו נושא תכנים שליליים, אלא מתייחס לדבקות בערכים תוך נחישות לממש אותם, גם תוך סיכון החיים. הציונות, הבנויה על היהדות, היא תנועה פונדמנטליסטית ובכך סוד הצלחתה, הגם שעתידה לא ברור.

לעם היהודי אין ניסיון בניהולה של מדינה יהודית מודרנית, ולא ברור מה מקומה העתידי של הדת בעולם, וגם בקרב העם היהודי. לכן, שטות היא להאמין שחקיקה והכרעת רוב יכולות לקבוע את העתיד בעניין זה. יש להשאיר את הסוגיה להתפתחות היסטורית, עם צעדי ביניים שישמרו על אחדות פלורליסטית של החברה הישראלית ככל הניתן. זהו נושא לניהול חילוקי דעות ולא לפתרון סכסוכים.

הקמת שער הגולן ומסדה, 1937. דבקות בערכים ונחישות לממשם צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

העתיד של יהודה ושומרון הוא סוגיה שונה. שם הפונדמנטליזם מתנגש חזיתית עם המציאות, התנגשות המחייבת פשרות. במצב כזה נוצרו חילוקי דעות קשים בין ה"מסתגלים" לבין ה"מתבצרים באמונתם" הנוטים לפנאטיות. מוסיף למורכבות ניגוד מסוים בין הפונדמנטליזם היהודי-הציוני לדמוקרטיה (שגם היא אמונה פונדמנטליסטית). הפונדמנטליזם היהודי-הציוני נותן עדיפות לערכיו, שלדעת רבים כוללים חובה ליישב את יהודה ושומרון כחלק מרכזי של הארץ המובטחת.

התמודדות עם מצבים כאלה במדינה דמוקרטית מחייבת מאמץ לשכנע את כולם לקבל את מרות הדמוקרטיה, לצד מאמץ להתחשב באלה שמסרבים לעשות כן, אם הדבר לא גורם נזק של ממש. ואולם, עקרונות הדמוקרטיה גם מחייבים שימוש מידתי בכוח לאכיפת הכרעות דמוקרטיות על מיעוט עקשן. המצב אצלנו מורכב, שכן גם רבים מבכירי הממשל דבקים במידה זו או אחרת בחזון של "הארץ המובטחת", אף כי בתוך תוכם הם יודעים שהוא אינו ניתן למימוש.

שיקולים ביטחוניים ופוליטיים רק מוסיפים סתירות והתוצאה היא, דשדוש והימנעות מהכרעות כואבות וקשות פוליטית וחברתית. זאת, למרות המחיר הגבוה לטווח ארוך של ניהול משברים ללא הכרעה בנושא הקריטי של תהליך השלום, המחייב בדחיפות יוזמה אזורית ישראלית בקנה מידה אזורי.

דילמה מקבילה בין עקרונות הדמוקרטיה לבין המציאות הפוליטית העסקנית, עומדת בבסיס חילוקי הדעות על סמכויות בית המשפט העליון והרכבו. לפי תפישה אחת בתורת המשפט ובפילוסופיה הפוליטית, מדינה דמוקרטית זקוקה לבלמים נגד עריצות של רוב משתנה ושיקולים עסקניים רגעיים. לכן יש לשריין את בתי המשפט נגד לחץ פוליטי וציבורי. לפי תפישה זו, ייצוג של הציבור בהרכב השופטים הוא בעל חשיבות משנית. אולם המציאות הפוליטית הנוכחית דוחפת להגבלת סמכויותיו של בית המשפט העליון ומפעילה לחצים על הרכבו, תוך טיעונים, שחלקם מבוססים, על ריבונות הכנסת והצורך בתחלופה באליטות.

במצב הנוכחי, העלוב, של חלק הארי של הפוליטיקה הישראלית, עדיף לא לגעת בסמכויות של בתי המשפט ובהרכבם, שמא תפגע אי-תלותם. כאשר המערכת הפוליטית תהיה במצב יותר יציב, יש מקום לשקול שינויים שאין בהם כדי לפגוע באי-תלות של בתי המשפט, כגון הקמת מדור חוקתי בעל הרכב מיוחד בבית המשפט העליון.

ברוב הגדול של הנושאים, מאמצים לפתור דילמות עמוקות באמצעות אלתורים, מבלי לרדת לעומקן, לא יכולים לספק מענה בר-קיימא. במקרים רבים נגרם יותר נזק מאשר תועלת. השטחיות של מרבית הפוליטיקאים ושל השיח הציבורי הם בעוכרינו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ