טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפיד השוויצר, שליט המופנם

תגובות

ב"ספר המדינה" כתב אפלטון כי אחת הסכנות האורבות לדמוקרטיה היא כאשר הציבור מתחיל לבלבל בין התיאטרון לפוליטיקה. שניהם מתרחשים ברשות הרבים ולכן קל לחשוב כי מדובר באותו הדבר. לנגד עינינו מתרחשת תופעה זו באינטנסיוויות - ספק תיאטרון האבסורד, ספק תוכנית ריאליטי.

מערכה ראשונה: כניסתו של יאיר לפיד לפוליטיקה. אפשר להבין מדוע, לנוכח אי נחת מהפוליטיקאים, מופיע האביר על הסוס הלבן להציל את ישראל מעצמה. מרשים, רהוט, חתיך, וכמובן - בנו של יוסף לפיד. אמנם לא דוקטור או אדבוקאט, אבל להרבה אמהות יהודיות הוא ללא ספק החתן האידיאלי. אך בנוסף לכך הוא גם השוויצר הישראלי האולטימטיבי, שמדבר על כל דבר בעולם, אך מעולם לא אמר דבר מעניין או מקורי. כל מה שהציג עד כה היו פראזות דביקות וחלולות ששיכנעו רבים שהם ה"ישראלים" האמיתיים, השונים כל כך מן החרדים שנואי נפשם (וכמובן מן הערבים). הדרה אלגנטית ומתנשאת, על גבול הגזענות, של כל מי שאיננו חילוני, אשכנזי, משכיל ובורגני. איך אמר לפיד האב, שותפו של בנימין נתניהו בממשלתו הראשונה: "אני ג'נטלמן אירופי".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב מאמרי "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

הצרה היא שפוליטיקה אינה רייטינג. צריך לשאול מה מביא לפיד לפוליטיקה שמכשיר אותו להכריע בעניינים שבגורל המדינה. אין לו שום ניסיון מדיני או ניהולי והוא מעולם לא התנסה בקלחת הפוליטית הישראלית, שהלחצים עליה, מבית ומבחוץ, הם מן הקשים בעולם. במאות המאמרים וההופעות שלו לפיד גם לא אמר מה דעתו על אף אחת מהשאלות הבוערות שישראל צריכה להכריע בהן - המו"מ עם הפלסטינים, גורל המתנחלים, התמודדות עם האירועים בעולם הערבי, היחסים עם אמריקה, האיום האיראני, המבנה הכלכלי והחברתי.

מערכה שנייה: הודעתו של נועם שליט כי יתמודד על מקום ברשימת העבודה. לכאורה, מישהו שונה בתכלית מלפיד - מופנם, צנוע, מרוסן. לא בדיוק. גם אי אפשר לומר עליו שאין לו ניסיון ציבורי - הוא הוביל את אחד הקמפיינים הציבוריים המוצלחים ביותר בתולדות המדינה והביא את נתניהו, שתחילה התנגד לעסקת שליט, לשחרר 1,027 מחבלים תמורת חייל אחד.

את כאבו ודאגתו האישיים של נועם שליט ומשפחתו אפשר להבין, אך אם הוא מבקש להביא זאת כעדות לניסיונו הפוליטי המוצלח, יש בכך חוצפה לא קטנה. ראשית, ההשלכות האסטרטגיות של חילופי שבויים הזויים אלה הן חמורות; ושנית, בדיעבד סיפק שליט לנתניהו את המהלך היחיד בכהונתו שהביא לו דיווידינדים פוליטיים מרשימים.

מכיוון ששליט הוא אדם ערכי ומוסרי, הרי שאם בחטיפה הבאה ידרשו החוטפים לבטל את חוק השבות, הוא יצטרך להסכים (זה כלול ב"הכל"). רבים שהתרשמו משלי יחימוביץ' ומיושרתה יתקשו להצביע בעדה אם שליט יהיה ברשימתה. מקומו, עם כל הכבוד, בבית.

מערכה שלישית, שאולי עוד מחכה לנו: מה ימנע מן הזוכה ב"אח הגדול" לרוץ לבחירות? הרי שמו נישא בפי כל בני ובנות הטיפש-עשרה (וגם מקצת מהוריהם), והוא אפילו שרד בווילה המאובזרת. וכי אנחנו איננו מבקשים להיות וילה בג'ונגל?

עם ישראל ראוי למשהו טוב יותר מאלה המכתירים את עצמם למנהיגיו.

Read this article in English: The braggart and the introvert



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות