בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המצפון של דפנה ברק-ארז

6תגובות

כשחבשתי לפני כמה שנים את ספסלי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, נפל בחלקי המזל ללמוד קורס במשפט מינהלי אצל פרופ' דפנה ברק-ארז. המרצה הובילה אותנו במסדרונות הביורוקרטיה הישראלית, והראתה כיצד יכול השלטון להתייחס אל הבאים עמו במגע בצורה אנושית. היא לא הכבירה מלים על השליטה בשטחים, אך קשה היה לטעות בהשקפותיה. ברקע לעמידתה על האופנים שבהם חייב השלטון לשמוע את קולם של הנתונים לו, עמדה תפישת עולם שדגלה בזכויות אדם אוניוורסליות.

בהקשר הנוכחי, שבו ערכים אלו אינם מנחים את ממשלת ישראל, מינויה של פרופ' ברק-ארז לבית המשפט העליון הוא קרן אור ממש. בניגוד לרטוריקה ההרואית שבה משתמשים לפעמים שוחרי זכויות אדם, דבריה תמיד הוגשו בממדים אנושיים ופרקטיים.

ניתן להניח שתהיה שופטת מן המעלה הראשונה, ואולם בתפקידה החדש לא תוכל להימנע מעיסוק אינטנסיבי יותר בעקרונות הללו ביחס לפלסטינים חסרי האזרחות הנמצאים תחת שליטה ישראלית. התיקים המגיעים מהשטחים הם רובם ככולם בתחום מומחיותה - המשפט המינהלי. בתנאים הנוכחיים, יהיה זה כמעט בלתי אפשרי לשמר את פניו האנושיות של השלטון ביחס לבעלי הדין בתיקים אלו.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב מאמרי "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

נגד האפשרות שתכתוב החלטות עקרוניות יעמדו שיקולים חזקים, הנובעים מהמתקפה הפוליטית על בית המשפט העליון. פסיקות עקרוניות, המגינות על זכויות אדם, ייתפשו ככאלה שיגרמו להתגברות הדה-לגיטימציה של בית המשפט העליון. אם תשאף השופטת להגן על זכויותיהם של בעלי דין ספציפיים בלי לכתוב החלטות עקרוניות - תופעה שאיפיינה במידה מסוימת את בית המשפט בתקופת דורית ביניש ואף שופטים מסוימים בתקופת האפרטהייד בדרום אפריקה - היא תהפוך לבורג במערכת הפוגעת בזכויות אדם באופן שיטתי. שליטה קבועה באוכלוסייה אזרחית שנמנעת ממנה הזכות לאזרחות והשתתפות פעילה בעיצוב מוסדות השלטון המאפשרים שליטה זו, היא הפרת זכויות אדם מעצם מהותה.

לעומת זאת, ייתכן שהשופטת תבחר להתעלם משיקולים פוליטיים אלו, ולהכריע בהתאם לנדרש על פי אמות המידה המשפטיות שאותן פרשה במשך הקריירה שלה כאקדמאית - ובהתאם לצו מצפונה. במקרה כזה, היא צפויה להתנגש בממשלה, ואולי בשופטים אחרים. בית משפט הוא מנגנון מדינתי, ולכאורה אינו יכול להרשות לעצמו התנגשות כזאת, אך זכויות אדם מעצם הגדרתן אינן מתירות מרחב בלתי מוגבל לחישובים פוליטיים ומוסדיים. אם תבחר בדרך זו, תוכל ברק-ארז לשמר את קולה המפוכח, אך סביר להניח שהחלטותיה תמיד ייוותרו בדעת מיעוט.

אני מקווה שהשופטת ברק-ארז תמצא את האומץ לצעוד בדרך הלא בטוחה הזאת. פסקי הדין שלה ייתנו אז ביטוי לאפשרות שהשלטון הישראלי יפתח בהדרגה פנים אנושיות ביחסו אל הפרט - גם אם מדובר בפלסטינית המתגוררת בשטחים. עמידה עיקשת על עקרונות המשפט המינהלי ביחס לפלסטינים מעבר לקו הירוק - אותם עקרונות שהנשיא בדימוס אהרן ברק טען שנמצאים בתרמילו של כל חייל ישראלי - עשויה כיום להיות מהפכנית ממש. עקרונות אלו דורשים מהשלטון לשמוע כל אדם שיכול להיפגע מהחלטותיו. הם מעולם לא יושמו על ידי בית המשפט העליון - גם לא בתקופת ברק, שעודנה נתפשת בעיני רבים כתור הזהב ההרואי של בית המשפט העליון.

עמידה פשוטה ונוקדנית עליהם, גם בדעת מיעוט, לא תוכל אלא לסמן את הדרך להתאזרחות הדרגתית של תושבי השטחים.

הכותב הוא דוקטורנט בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ייל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו