בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאגרה ישחרר רק המוות

8תגובות

בשבוע שעבר שוב קיבלתי את המכתב מהטלוויזיה הישראלית. שוב דרש ממני הערוץ הראשון לשלם אגרה בסך 369 שקלים. במשך שנים רטנתי ושילמתי. הפעם אני לא מתכוון לשלם ולא אכפת לי שייקחו לי את הטלוויזיה. אני לא מרוצה מהשירות ואין סיבה לשלם בעבור שירות שלא מרוצים ממנו.

שירות? מי אמר שמשלמים אגרה תמורת שירות?

בית המשפט העליון אמר. לפני עשר שנים הוא קבע שאגרת הטלוויזיה איננה "מס" אלא "שירות". האם זה משנה? זה בכלל לא משנה. מבחינת בית המשפט אין הבדל בין מס לשירות - צריכים לשלם בין אם אוהבים אותו ובין אם לא. בפסק הדין נאמר: "אין צורך שהאגרה תהא תמורה הולמת או שוות ערך לשירות הניתן למשלמה". בית המשפט אמר והערוץ הראשון מילא בקפידה את הנחייתו. הוא לא נתן תמורה הולמת לאגרה ואפילו לא שוות ערך. הוא תמיד היה דל, משעמם ומרגיז.

בקיץ האחרון השתניתי. מחאת הקוטג' הפכה אותי לצרכן שיודע לעמוד על זכויותיו. נגמרה הפראייריות. אני לא אוהב את השירות שאני מקבל מהערוץ הראשון ומצדי שיקראו לו איך שרוצים, אבל מס הוא מס ושירות הוא שירות. ב"מס" לוקחים את הכסף מהאגרה ומזרימים אותו ל"תשתיות", ל"ביטחון" או לכל חור שחור שמוביל אותו בסופו של דבר לחרדים. שירות הוא כבר משהו אחר, השירות נועד לי, למשלם האגרה הצייתן והמסור.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב מאמרי "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

במס אני לא מבין. בשירות אני מומחה, אני הרי הלקוח. לא הכל גרוע. מנגנון הגבייה היעיל והמשוכלל של הערוץ הראשון, למשל. מנגנון הגבייה מעורר התפעלות ממש. המכתבים שלו מגיעים בזמן והקבלות מתוקתקות. נכון שהאחזקה שלו יקרה יותר מהסכומים שהוא גובה אבל אסור להסתכל תמיד על חצי הכוס הריקה. והשידורים? השידורים הם כבר משהו אחר.

בגללם אני רוצה לפרוש מהערוץ הראשון.

לפרוש? אומרים לי יודעי דבר, הצחקת אותנו, אי אפשר. אתה קשור אליו בעבותות של ברזל.

לכמה זמן?

לכל החיים, לנצח, כל עוד נשמה באפך, לעולם ועד.

אבל את חברות הסלולרי אני יכול לעזוב, נכון? גם את הכבלים. אני מוכן לשלם קנס.

שכח מזה. פה מדובר בשידור ציבורי. שידור ציבורי נועד למענך ולטובתך, ממה שעושים למענך וטובתך אתה אף פעם לא יכול לפרוש. הערוץ הראשון הוא הבי-בי-סי שלנו. פה לא מדובר בכסף, פה מדובר בנשמת אפה של הדמוקרטיה. גם הבי-בי-סי גובה אגרה, אמרו יודעי הדבר. כספי האגרה, הודיעו בבי-בי-סי, נועדו "לשחרר את רשות השידור מתלות בגורמים ממשלתיים ופוליטיים".

שאלתי את יודעי הדבר אם הערוץ הראשון גרוע כל כך בגלל התלות שלו בגורמים ממשלתיים ופוליטיים. הצעתי לקרוא לערוץ הראשון "הערוץ הממשלתי" או "הערוץ הלאומי". העליתי את האפשרות שהעם ירצה לשמוע מה עושה הממשלה ישירות מהערוץ של הממשלה ולא דרך תקשורת עוינת. זה לא יהיה מסובך, אמרתי. אמיר גילת, יו"ר רשות השידור והאחראי לטלוויזיה, היה כבר הדובר של בנימין נתניהו ואת תקציב הטלוויזיה ממילא קובעים הפוליטיקאים. אמרתי גם שהרייטינג של ערוץ כזה יהיה בשמים.

יודעי הדבר לא אהבו את הסרקאזם. אתה יכול לצחוק על הרייטינג עד מחר, הם אמרו, אז מה אם פוליטיקאים קובעים את תקציב הערוץ הראשון? אלה לא הפוליטיקאים, זאת לא הכנסת, זה העם. הפוליטיקאים מייצגים את העם. בשם העם הם מינו שופטים לעליון, בשם העם הם מחקו לערוץ הראשון חוב של 176 מיליון שקל. העם הוא תמיד הקובע.

אבל העם לא אוהב את הערוץ הראשון, הוא רואה ערוץ 2.

העם, העם. עוד פעם העם. מה העם יודע על איכות? מה הוא יודע על שידור ציבורי? תגיד תודה על זה שהרייטינג לא קובע אצלנו, תגיד תודה על הרפורמה שאנחנו לא מפסיקים לעשות, תגיד תודה שאצלנו, ורק אצלנו, אתה מקבל את דני נוימן, את דב אלבוים, את חידון התנ"ך ועלילות גבורה ב"מבט שני". תראה לי עוד ערוץ אחד בעולם שהיה נותן לך אותם. אפילו הבי-בי-סי שלך היה חושב פעמיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו