בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשזונות נרצחות המשטרה מתעצלת

80תגובות

בינואר 2009 נרצחה עובדת הזנות א', בת 67. היא נמצאה חנוקה בחדר במכון ליווי ברחוב ארלינגר שבתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. בינואר 2010 נמצאה עובדת הזנות נ', בת 39, נשואה ואם לארבעה, כשגרונה משוסף, בחדר ששכרה ברחוב סלומון שבתחנה המרכזית. במארס 2011 נמצאה פ' שעבדה בזנות, דקורה בכל חלקי גופה. אף לא אחד ממקרי הרצח האלה לא פוענח עד היום.

מעניין להשוות את אוזלת היד במקרי רצח העובדות בזנות מול הפיצוח המהיר שבו התהדרה המשטרה בפרשת רצח הלקוח, הכימאי ד"ר אלי ללוז, שנמצא מת בדירתו ברחוב דיזנגוף בתל אביב. חוקר בעל שם ועתיר מוניטין הוזעק והנהיג צוות שוטרים, שפיענח את המקרה בתוך ימים ספורים. המשטרה חגגה את פתרון התעלומה. קשה לחמוק מההשוואה ומהשאלה האם ננקטו אותן יצירתיות, תעוזה והשקעה בכוח אדם ובמשאבים גם בחקירות של העובדות בזנות, שנרצחו בשנים האחרונות.

סיקור פרשת הרצח של ללוז נהפך לקרקס תקשורתי מביך. רוב גופי התקשורת לא עמדו בפיתוי ועד מהרה חשפו בפני הציבור את תמונות הלקוח ללוז והעובדות בזנות, אנה קורמשינה ומרינה טראסניקוב, החשודות ברצח. חוסר האיזון בסיקור הפרשה היה בולט: בעוד ללוז מכונה "לקוח", מלה נייטרלית שאין בה כדי להטיל דופי או קלון באדם שלמענו מתקיים סחר בינלאומי בנשים - הנשים הוגדרו באופן מכתים ושלילי: פרוצות, זונות, או בכינוי המכובס "נערות ליווי".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הטורים והפרשנויות אל הפייסבוק שלכם

ללוז, אזרח צרפתי שהתגורר בישראל לפרקים והיה משופע בחברים בעלי מעמד, הוצג בכל תואר אפשרי כדי למרק את שמו וכבודו (ואת מבוכתם). הוא תואר שוב ושוב כאדם "נורמטיבי", שחי חיים "נורמטיביים". שכניו דיווחו שלעתים קרובות נהג להזמין לדירתו עובדות בזנות. האם צריכה של זנות (מדי כמה ימים) היא נורמטיבית בעיני החברה?

קורמשינה וטראסניקוב הן קורבנות סחר בנשים, שכפי הנראה חיו תחת שליטת סרסורים מרגע הגעתן לישראל. בזירת הרצח הן פעלו תחת השפעת סמים ואלכוהול. התמונה שעולה ממצבן מצמררת, אבל הן נותרו, בסיוע התקשורת, דמויות מנוכרות, זרות, בחזקת אשמות בלעדיות.

בעולם הפשע, נשים נמצאות בתחתית ההיררכיה, ומרביתן מובלות על ידי גברים או מנוצלות על ידיהם. העבירות שנשים מעורבות בהן מצומצמות ומתמקדות בסמים, זנות, גניבות ופריצות. כשנשים מעורבות ברצח, הקורבן הוא על פי רוב בן זוגן. מעל 90% מאסירות כלא נוה תרצה שהורשעו בעבירות רצח - רצחו את בני זוגן.

הרצח שטראסניקוב וקורמשינה ביצעו בצוותא על פי החשד הוא מקרה נדיר. לפי מחקרים בינלאומיים, ברוב המוחלט של מקרי האלימות בזירות זנות, האלימות (המילולית, המינית, או הפיסית) באה מצד לקוחות כלפי העובדים בזנות. המועצה למציאת חלופות לזנות באורגון שבארצות הברית דיווחה כי נשים שעוסקות בזנות חוות אונס אחת לשבוע בממוצע. בספרה "מופקרות - נשים בזנות" כותבת המחברת ד"ר ענת גור, המכהנת כראש התחום של שיקום אסירות ברשות לשיקום האסיר: "כל הנשים שרואיינו עברו מספר ניסיונות רצח וראו עצמן בנות מזל על שניצלו, בעוד שחברותיהן נרצחו במהלך העיסוק בזנות. הפחד ממוות הוא חלק בלתי נפרד משגרת העבודה".

ההצצה שקיבל הציבור לעולם הזנות בעקבות חשיפת פני טראסניקוב וקורמשינה לא חשפה את צדדיו האפלים - שגרת העבודה בזנות, קיום יחסי מין עם כמה גברים ביום (במכוני הליווי נשים נתבעות למשמרות של 14-12 שעות ביום), ההתמכרות לסמים ולאלכוהול, הנזק הנפשי והבריאותי, הפרעות אישיות קשות ומערכת היחסים עם הסרסור, שלרוב מתאפיינת באלימות פיסית ונפשית.

ב-1991 נעצרה בארצות הברית עובדת זנות חסרת בית בשם איילין וורנוס, שרצחה שבעה גברים. היא הורשעה ונידונה למוות. המקרה עורר סערה ציבורית ועד מהרה עובד לסרט הקולנוע "מונסטר", שהתחקה אחר הפיכת וורנוס לרוצחת הסדרתית הראשונה בארצות הברית. וורנוס עברה התעללות מינית בגיל צעיר, הרתה בגיל 13 והחלה לעבוד בזנות בגיל 16. היא החלה במסע הרציחות אחרי שחוותה התעללות מלקוח.

התקשורת הישראלית נסחפה בקלות לשרטוט פרופיל מפלצתי של הנשים מבלי לתאר את המציאות האלימה והגיהנומית של עולם הזנות, מבלי להביא את גרסתן (בלא תיווך המשטרה) ומבלי לחקור לעומק מה הניע אותן לבצע רצח מחריד כל כך. לא פעם, במסגרת סיקור עיתונאי בתחנה המרכזית הישנה, צפיתי בתדהמה בלקוחות בכלי רכב מפוארים, שבמקום להסיע את האשה המכורה, המדממת, המתנודדת שמולם לבית החולים הקרוב, ניהלו אתה משא ומתן ארוך על 50 שקלים תמורת אקט מיני.

בדצמבר 2011 החליטה צרפת, שבה התגורר ללוז, ללכת בדרכה של שוודיה - לאסור זנות, לראות בלקוח עבריין, ולהשית עליו עונש מאסר של עד שישה חודשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו