בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במקום מפלגה: דה גול ישראלי

64תגובות

אחרי שהתאוששתי מההפתעה על כניסתו של יאיר לפיד לפוליטיקה, נזכרתי בשיחות עם אישים צרפתים, שבתגובה על שיטת הממשל הישראלית, נהגו למלמל בחלחלה, "אלוהים ישמור, זה כמו הרפובליקה הרביעית!"

הצרפתים זוכרים לרעה את הרפובליקה הרביעית, שקמה ב-1946 לאחר התמוטטות משטר וישי, בשל סיבה מרכזית אחת: חוסר משילות. במשך 12 שנות קיומה נפלו קואליציות בזו אחר זו, לאחר שלא עלה בידן להשיג רוב להחלטות משמעותיות באותן שנים גורליות שלאחר מלחמת העולם.

הסיבה לכך טמונה בחוקתה של הרפובליקה הרביעית, שאימצה שיטת ממשל פרלמנטרית מרובת מפלגות המבוססת על בחירות יחסיות. הקואליציות היו מורכבות מפסיפס רחב של מפלגות, עם מעט מאוד נאמנות גושית.

ריבוי המפלגות בישראל אולי לא מערער את יציבות השלטון, אך הוא פוגע ביכולת להרכיב ממשלה קוהרנטית וביכולת למשול. הצורך לרצות מספר רב של מפלגות ותשומת הלב שראש הממשלה נדרש להקדיש לשמירת הקואליציה שלו, מקשים על קבלת החלטות משמעותיות, ויעיד על כך הרקורד הדל של ממשלת בנימין נתניהו, בכל התחומים.

בצרפת, עם התמוטטות המשטר בסוף 1958, נקרא שארל דה-גול לשוב אל הדגל. הוא התנה את חזרתו ברפורמה שלטונית נרחבת וכך נולדה הרפובליקה החמישית, שעל פי חוקתה מתנהלת צרפת עד היום. מצד אחד, הוא "תפר" משטר נשיאותי ריכוזי על פי מידותיו, אבל חשוב לא פחות, הוא הפך את הבחירות לפרלמנט לאזוריות ורוביות (שבהן המפסיד נותר מחוץ למשחק). באחת הצטמק מספר המפלגות.

נשיא צרפת שארל דה־גול, 1959
אי–פי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

בעולם אידיאלי היה קם דה-גול ישראלי, אשר היה מוביל רפורמה שלטונית רחבה ומשנה את שיטת הממשל מדמוקרטיה פרלמנטרית מרובת מפלגות לשיטה יציבה יותר, תוך צמצום בעיות המשילות הקיימות כיום; שיטה שמאפשרת הרכבת ממשלה בעלת זהות אידיאולוגית ברורה, שבין חבריה רב המשותף על המבדיל.

על פי ניסיון העבר ומבט מפוכח על המציאות, זהו תסריט דמיוני. ריבוי המפלגות בישראל הוא מצב נתון. לכן, מה שנותר הוא לעשות כל מה שניתן כדי שלא להחריף את המצב עוד יותר.

כל ישראלי המקבל את ההחלטה לעשות מעשה ולתרום מיכולותיו, ניסיונו, ערכיו ומרצו לעתידה של מדינת ישראל, ראוי לברכה. אך על כתפיו של אדם כזה מונחת האחריות שלא להוסיף שמן למדורת ההתפוררות השלטונית בישראל על ידי הקמת עוד ועוד מפלגות, שרק יפצלו עוד יותר את הגושים המרכזיים, ויגרמו לאי יציבות אינהרנטית במערכת הפוליטית בישראל.

הסקרים שמתפרסמים מאז הכרזתו של יאיר לפיד על הצטרפותו לפוליטיקה, מוכיחים כי הקמתה של עוד מפלגת מרכז אמנם מחזקת קמעה את גוש המרכז, אבל היא בעיקר מפוררת אותו, מפלגת את קולות מצביעיו ומקבעת את הליכוד כמפלגה הגדולה בישראל עם פער עצום על פני יריבותיה.

למעשה, הקמת מפלגת מרכז חדשה מבטיחה לליכוד את ההזדמנות להרכיב את הממשלה הבאה. כלומר, מפלגתו החדשה של לפיד תמליך את נתניהו לכהונה שנייה. מנגד, ועל פי אותם סקרים, הצטרפות של לפיד למפלגה קיימת, בעיקר לקדימה, תיצור גוף פוליטי שמהווה משקל נגד אמיתי לליכוד, עם קרוב ל-30 מנדטים. עוד לפני שהוקם, תהיה לגוש זה הזדמנות של ממש להוות אלטרנטיבה ולהחזיר את השלטון למרכז.

גם אם בלתי אפשרי כיום לבצע רפורמה שלטונית, כפי שעשה דה-גול בצרפת, צריך לפחות ליצור מצב שבו בכל גוש קיים עמוד תווך משמעותי אחד. כפי שהליכוד ביסס את מעמדו כעמוד התווך של גוש הימין, חייבים לשמר עמוד תווך משמעותי בגוש המרכז. כניסתו של שחקן פוליטי נוסף אל המרכז הפוליטי בישראל תוביל לפילוגו ותסתום את הגולל על אלטרנטיבה אמיתית לממשלות הימין.

אילולא קמה הרפובליקה החמישית בצרפת, הכיבוש באלג'יריה לא היה מסתיים והאיחוד האירופי לא היה קם. גם לממשלות ישראל העתידיות לא חסרות החלטות גורליות וטוב יהיה אם ניתן בידיהן כלים שלטוניים ראויים.

הכותב כיהן כשגריר ישראל בצרפת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו