בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אסור להאריך את חוק טל

48תגובות

גם אם חוק טל לא יוארך בחמש שנים, כפי שהיה רוצה ראש הממשלה, אלא בשנה אחת בלבד, כפי שרוצה שר הביטחון, עצם קיומו מחזק את המגמה של "איש לאוהליך ישראל" ומחליש את האידיאל של "יחד שבטי ישראל", כפי שחזו הרצל (ההוגה והמנהיג שהוא מרבה לצטט) ושאר חולמי המדינה ומייסדיה.

בהארכת הפיקציה הקרויה חוק טל, בנימין נתניהו, שלמרות יומרתו הוא חסר פרספקטיבה - ואחריות - היסטורית, מקדם מגמות של ניכור, הפרדה והפרטה במדינה שהוקמה כדי להיות בין היתר כור מצרף של גלויות, עדות וזרמים דתיים. מגזר גדול - ההולך וגדל בקצב שלא נודע כמוהו בעולם - אינו נושא בשום חובה ועול ונסמך כל כולו על כתפי אלה, המתמעטים והולכים, הנושאים בכל העול ובכל החובות. ומגזרים אחרים, בשל העדר חזון ואחריות, מתקנאים בו והולכים בעקבותיו. כך בתחום השירות הצבאי (כמחצית המועמדים לגיוס אינם מתגייסים) וכך בתביעות "גם לי מגיע" בכלכלה.

לחרדים "מגיע", כך הורגלנו, חינוך עצמאי שבו המדינה היא רק כספומט ואין לה כמעט השפעה בכל הנוגע לקביעת תוכני הלימוד. וכשהתכנים נהפכים לסקטורליים, המדגישים את "הייחודיות" (היינו, את המפריד) על המאחד, הם מלבים הקצנה (גם במקצת החינוך הממלכתי-הדתי דבק הנגע) בקרב תלמידים והורים. גם המגזר הערבי יצר מערכת חינוך עצמאית לחלוטין: חלק מתוכניות הלימודים חופפות לתוכניות של הרשות הפלסטינית - בהם לימודי נכבה ושנאת ישראל. אלה גם אלה ממומנים על ידי המדינה היהודית, שאת קיומה שוללות חלק מתוכניות הלימודים - החרדיות והערביות גם יחד.

גם שר הביטחון, המסתפק בהארכה של שנה אחת של חוק, שברור כי החרדים ושאר משתמטים לעולם לא ימלאו, בורח (כדרכו) מאחריות. אהוד ברק, אף שהיה בעבר ראש ממשלה וראש מפלגה ציונית חשובה, מתייחס לסוגיית גיוס החרדים כאל עניין בעל משמעויות פוליטיות מיידיות ומטרידות, ולא כאל נושא שיש לו השלכות היסטוריות מפליגות על המשך קיום "היחד" הלאומי.

אף על פי שהחרדים אינם מכירים במדינה הציונית הם אינם רוצים, ולו מטעמים תועלתניים, לראות בחורבנה. אך התנהגותם ואורח חייהם מחלישים, ולא רק ביטחונית וכלכלית, את החברה. חלקים ניכרים בציבור אינם רואים מוצא מהסבך, חוששים מהעתיד ואף שוקלים ירידה מן הארץ. התהליך ילך ויתחזק ככל שיגדל הכוח הדמוגרפי-הפוליטי של החרדים.

רק גיוסם ההדרגתי לצבא ושילובם הממשי במעגלי ההשכלה והחיים היצרניים (הנח"ל החרדי וההכשרות המקצועיות - והמיוחצנות - למיניהן הם במידה רבה פיקציה) עשויים למתן את תחושות הפחד של חלקים משמעותיים בציבור החילוני.

מבחינה זו, כניסת יאיר לפיד לחיים הפוליטיים עשויה לתרום תרומה חיובית. אם ישכיל ליצור - עם העבודה, קדימה וישראל ביתנו - בלוק חוסם לבדלנות החרדית, וקיים רצון אדיר לכך בקרב רוב מוחלט באלקטורט הישראלי, הוא עשוי לחולל תפנית היסטורית. אסור שהבלוק יהיה מתלהם ושונא נוסח "שינוי"; אך כן קואליציה נחרצת, שלא תאפשר עוד לחרדים - ולכל האחרים ההולכים בעקבותיהם, במיוחד הערבים - לקיים מדינה בתוך מדינה, כשמדינת ישראל היא שזנה ומממנת את המדינה החרדית ומגינה עליה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו