בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אין סיבה לישון בשקט

59תגובות

בסופו של דבר בכל זאת מאיר דגן צדק. הערכתו שאיראן לא כל כך קרובה לייצור פצצה גרעינית זיכתה אותו בקיתונות של ביקורת מצד הממשלה. יש טוענים אפילו, שבשל כך סירבה הממשלה להאריך את כהונתו בשנה נוספת. והנה, בימים אלה מערכת הביטחון כבר לא בטוחה שהפאניקה שלה היתה במקומה.

בכותרת ראשית ב"הארץ" מיום רביעי מגלה פרשננו עמוס הראל, ש"איראן טרם החליטה על ייצור נשק גרעיני, בגלל חשש לאי יציבות המשטר". בנסיבות אלה הסנקציות המכבידות על איראן הביאו את מנהיגותה להרהור שני.

בשעתו יוחסה לנשיא תיאודור רוזוולט האמירה "דבר ברכות, ושא עמך מקל גדול". לדבר פחות, לאיים פחות, הם נכס של מדינה שפויה. האיומים שלנו מרמזים שמה שישראל אומרת הוא בפועל "תחזיקו אותנו". יש גבולות ליכולתנו להכות באיראן. עם כל הכבוד לעצמנו, יש גם מגבלות ליכולת הצבאית שלנו. אנחנו לא אמריקה - לכל היותר אנו תלויים בה. לפעמים האיומים שלנו מופרזים. שהרי לא רק אנחנו יודעים לאיים, גם איראן יודעת את מלאכת ההפחדה.

"אסור לנו להרגיז את המצב", אומר פרופ' שלמה אבינרי. משמעות דבריו היא שאסור שהביקורת עלינו תהיה יותר חמורה מהסיכון שנשקף לנו. עצם העובדה שניחשב למשוגעים מעמידה את המדינה בסכנה.

רוג'ר כהן, בעל הטור ב"ניו יורק טיימס", הכתיר השבוע את טורו בכותרת: "אל תעשה זאת, ביבי". כהן התכוון לאיומי ישראל להפציץ את מתקני הגרעין באיראן. "לעשות זאת לפני הבחירות באמריקה, זה יהיה משגה חמור", הוא כותב. לדבריו, הדבר ישפיע על יחסו העתידי של אובמה לישראל, אם ייבחר לכהונה שנייה, שלא לדבר על סכנת הרדיקליזציה בלב האזור האיסלאמי הלוהט.

כהן לא נחשב לאוהב ישראל פנאטי על אף שם משפחתו. אך אין זה אומר שמה שהוא כותב לא מבטא את התחושות של הבית הלבן. לא צריך להיות בעל טור ב"טיימס" כדי לקבוע שאנחנו עוד לא מעצמת על. דיבורים ואיומים לא רק שלא עוזרים, לפעמים הם אפילו מזיקים.

מה שאנו יודעים לעשות גם הם יודעים. כשביבי אומר שסנקציות נגד איראן לא מועילות, המציאות מראה שהוא מדבר שטויות. גם אביגדור ליברמן לא מתנהג כל כך בחוכמה, כשהוא מגיב על העמדה האמריקאית במלים "הגיע הזמן לעבור מדיבורים למעשים". איך שני המוחות הגאוניים האלה אינם מבינים, שבדיבורים מזלזלים כאלה הם מסכנים את שיתוף הפעולה הביטחוני היוצא מהכלל בין ישראל לאמריקה?

המחשבה שהסנקציות לא יבלמו את איראן נתגלתה כמוטעית. עובדה שלמנהיגי איראן לא קל לעשות את הצעד הקטלני האחרון. כדאי לזכור, שכאשר ארה"ב פלשה לעיראק ב-1991 ישראל חטפה טילי סקאד (כנקמה על הפצצת הכור העיראקי). 39 סקאדים מצ'וקמקים הכניסו את המדינה לבהלה. חצי מהתושבים ברחו מגוש דן והחצי השני שתו מים והשתינו בסירים שהכינו בחדרים האטומים.

מכאן שאם האמריקאים לבדם ינקטו פעולה צבאית נגד איראן, בכל מקרה גם אנחנו נחטוף את טילי השיהאב בלב תל אביב. לא רק מאיראן אלא גם ממעוזי החיזבאללה, אולי בגלל איומי היתר שלנו שלא מומשו. לא כל שכן אם נפעל לבד.

אל תחשבו שאם האמריקאים יתקפו, אנו נמשיך לעשות חיים בתל אביב. במלחמת לבנון השנייה לא היינו ערוכים להפגזות היום-יומיות מהצפון ועד חדרה. אנו לא צריכים לשמוע את ההפחדות התכופות של מתן וילנאי כדי לדעת שכושר הספיגה שלנו לא מי יודע מה.

בכל סצנריו מלחמתי יש היבט בעייתי. באזורנו, העתיד אפוף אי-ודאות. אם נתקוף לבדנו, אנו עלולים להיקלע לאסון. אם נשב בידיים שלובות, ייתכן שאיראן תפעל. בכל מקרה אנו עלולים לחטוף. השאלה היא אם בשעה זו, שישראל נמצאת בסביבה עוינת ומניפה את דגל ההתקפה, יש לנו מנהיגות שאפשר לסמוך עליה שתקבל את ההחלטות הנכונות.

חוששני שאין לנו סיבה לישון בשקט.

Read this article in English: There's no reason to sleep peacefully



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו