שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מרב מיכאלי
מרב מיכאלי
מרב מיכאלי
מרב מיכאלי

אי אפשר היה להימלט בסוף השבוע מהאגדה הישראלית החדשה, סיפור המוסר של הרגע: הלוא הוא הסיפור על יורדנוס, הנסיכה האתיופית הקטנה, שביחד עם חברותיה הקליטה את נהג ההסעות שלהן, הרשע והחיה (שאיש אינו מתעניין בשמו, אייל בכר), אומר להן דברים מכוערים וגזעניים. התקשורת רעשה וגעשה: "חרפת הגזענות", "ישראלים נלחמים בגזענות", "תראו אותנו".

האיש הרע בסיפור לא היה הסוכנות שמפעילה את מערך ההסעות ומרכזי הקליטה, וגם לא הממשלה, שאחראית לכך שמשפחתה של יורדנוס עדיין גרה במרכז הקליטה, למרות שהיא כבר שש שנים בארץ - אלא הנהג, שאיש לא טרח להאזין ממש לצד שלו בסיפור, הצד שחזר עליו בכל ראיון ושנשמע גם בהקלטה שהקליטו הבנות: מתנצל בפני העדה אבל מסרב להתנצל לפני התלמידים האלה, שלטענתו סירבו לחגור חגורות בטיחות, קיללו, ירקו וטינפו במשך חודשים, שבמהלכם "שוחחתי עם ההורים, פניתי למועצה; אותם אנשים שהתראיינו ואמרו שפגעתי בעדה - מהם ביקשתי התנהגות נאותה מהילדים, הרבה פעמים, במשך ארבעה חודשים".

ברור שגם התיאור הזה אינו מצדיק את האופן שבו דיבר אליהם, אבל המציאות יותר מורכבת מהשחור והלבן - תרתי משמע - שבאמצעותם היא מוצגת. בלשון המעטה, גם אייל בכר איננו נמנה בדיוק עם בני השבט-הלבן-מלח הארץ שנולדו עם כפית כסף בפה. מדובר באיש בן 44, שזה מקצועו כבר 23 שנים, גרוש עם ילד במג"ב, שם יש לו "הרבה חברים אתיופים והם מריחים שיגעון", כפי שאמר לי.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

טרנד הזעזוע מהגזענות נגד ישראלים ממוצא אתיופי הגיע ממש שלוש דקות אחרי ש"ראינו אותנו" מדירים נשים והזדעזענו לא פחות. אלא שזה בדיוק העניין: לא "אנחנו" מדירים נשים אלא החרדים הרעים-הנצלנים-העצלנים-החשוכים, שאנחנו מגנים, מפגינים ושוקלים הצעות חוק נגדם. כך לא "אנחנו" גזעניים כלפי אתיופים, אלא שרה רוסיה אחת שאנחנו מענישים מיד בגינוי ציבורי ו"נהג" "גזען" אחד, שאנחנו הורסים את חייו: הוא מפוטר ואפילו המשטרה פותחת בחקירה פלילית נגדו בחשד להסתה לגזענות.

זאת שרשרת המזון בישראל היום: נגד הרב של צפת, שאוסר על קהילתו להשכיר דירות לערבים אף אחד לא פותח בחקירה פלילית על הסתה לגזענות, אבל נהג קשה יום, שכשל באמירת דברים מכוערים לתלמידות אתיופיות המשטרה מזדרזת לחקור.

יש משהו מדויק מדי בסיפור הזה שבא - כמה נוח - עם הקלטה ו"נחשף", בתזמון מושלם, שבוע אחרי שמחאת יוצאי אתיופיה תופסת כותרות. יורדנוס אמרה לי בראיון ("הארץ", 19.1) שההקלטה היתה רעיון של החברות, אבל מנין קיבלו החברות את הרעיון? החשיפה התקשורתית, סיפרה יורדנוס, היתה אמנם חוויה נעימה מאוד לבנות, ובכל זאת היה כאן שימוש בילדות, לא בטוח שרק על ידי התקשורת. גם אייל בכר מבין היטב שזה "הסתדר להם יופי" אחרי ההפגנות של הקהילה האתיופית, ולכן "עשו ממני האייכמן של האתיופים".

מאז מחאת הקיץ הגדולה, שנדמה שחלפה בלי להותיר עקבות, יש התעוררות נמשכת: התארגנויות צרכניות, מאהלי מחוסרי הדיור והתמיכה בהם, מחאה גוברת נגד הדרת נשים, ועכשיו התארגנות של יוצאי אתיופיה. "קמה בתוכנו תודעה חדשה, והיא תישאר", אמר הפעיל גדי ברקן לנחום ברנע בהפגנה בירושלים. "הקרקע בוערת מתחת לרגלינו... והיא בוערת בשקט בשקט גם מתחת לרגליהם של שליטינו", כתב הסופר אלמוג בהר באתר העוקץ במלאות חצי שנה למחאה.

ושליטינו, בתגובה, מקפידים לחסל את הסיכוי לסולידריות בינינו. מגובים בכוחות לאומניים מכאן ובכוחות כלכליים מכאן, הם מחריפים את ההפרד ומשול: ביד אחת יוזמים חקיקה דורסנית נגד מיעוטים שונים וביד השנייה משסים אותנו זה בזה, מגזר במגזר, כדי שנתכתש בינינו בעוד הם צוחקים כל הדרך לבנק, לחיזוק הכיבוש ולהפצצה באיראן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ