בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה יכשיל את לפיד

153תגובות

בזמן האחרון, כשחוצפת החרדים שוברת שיאים, ניגשים אלי ברחוב יותר ויותר אזרחים מודאגים ושואלים: מה יהיה? עד מתי ניכנע לחרדים? מה צריך לעשות?

למה אתה מתכוון? אני שואל את האזרח המודאג, והוא לא מחכה שנייה ותוקף: מוכרחים להציל את הדמוקרטיה, אי אפשר להמשיך לחיות במדינת טליבאן שבה ש"ס ויהדות התורה קובעות את סדר היום, מוכרחים להפסיק את אפליית הנשים ושנאת המיעוטים. אי אפשר להמשיך במצב שבו צעירי החרדים לא עובדים ולא משרתים, אך כל הכסף מגיע דווקא להם וגם למתנחלים. מוכרחים לעשות משהו. מה אתה מציע? מסיים האזרח המודאג.

אני מציע להסתכל לאמת ישר בעיניים ולא לברוח. כי האשמים במצב הם בדיוק אותם אזרחים מודאגים. אותם חילונים, בני המעמד הבינוני, הנושאים על גבם את המשק, עובדים קשה, משרתים בצבא, שתפישת עולמם מתונה והם מאמינים בדמוקרטיה ובשוויון זכויות - הם האשמים. כי בסוף בסוף, לאחר כל הדיבורים, הקיטורים וההפגנות, יש רק יום אחד שקובע: יום הבוחר.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הפרשנויות והטורים אל הפייסבוק שלכם

כשפורסמו תוצאות הבחירות בינואר 2003 התברר, שהיו שני מנצחים גדולים: הליכוד בראשות אריאל שרון ושינוי בראשות טומי לפיד. שינוי הפתיעה בענק עם 15 מנדטים, מה שאיפשר לשרון להקים ממשלה, לראשונה זה שנות דור, בלי ש"ס ויהדות התורה.

התוצאה היתה מיידית. חל שינוי חד בסדר העדיפויות הכלכלי-החברתי-החרדי. משרד הדתות בוטל ונסגר, תקציבי הכוללים והישיבות קוצצו באופן חד, קצבאות הילדים הגבוהות לחרדים קוצצו, וכך גם יתר הקצבאות. לעומת זאת, מס ההכנסה ומס החברות הורדו, כך שהמצב שופר לעובדים והורע לפרזיטים.

כאשר מונה אברהם פורז לשר הפנים, הרשויות המקומיות החלו לנשום לרווחה. הן כבר לא אולצו להעביר תמיכות למוסדות דת, כתנאי לקבלת מענקים. פתאום לא היו "פקחי חמץ" בפסח ונפסקו הרדיפות אחרי מי שפתח את עסקיו בשבת מחוץ לעיר. נוצרה אופציה של קבורה חילונית, וחיילים ממוצא רוסי ששירתו בצבא קיבלו סוף סוף אזרחות ישראלית. וזאת רשימה חלקית בלבד.

אבל כל ההישגים הללו לא עשו כל רושם על מצביעי שינוי. הם רצו הרבה יותר ובפחות זמן. לכן, במשך כל 20 החודשים שבהם היתה שינוי בממשלה היא ספגה ביקורת אדירה מצד ציבור בוחריה. כל מצביע של שינוי רצה שלפיד ופורז יגידו ויעשו בדיוק מה שהוא מוצא לנכון. כי הוא הרי יודע טוב יותר.

כך המשיכה הביקורת ההרסנית לגאות, עד ששלושה חודשים לפני הבחירות הראו הסקרים, ששינוי יורדת לשלושה מנדטים ואף פחות. המצב הגרוע הזה הביא למרד פנימי בשינוי ולפיצול המפלגה. התוצאה הסופית היתה, שבבחירות של מארס 2006 לא הצליחו שינוי ו"חץ" (שבראשה עמד פורז) לעבור את אחוז החסימה.

כך הביאה הגישה הילדותית והלא פרקטית של בוחרי שינוי להרס מפלגתם שלהם. כך נכנסו ש"ס ויהדות התורה לממשלה בכוח גדול, ומאז הן שם, עמוק בפנים, והתוצאות ידועות.

כי הבוחרים החרדים חכמים יותר. הם שומרים אמונים למפלגתם, בכל תנאי ובכל מצב. גם להם יש כמובן ביקורת מתונה על אלי ישי ועל משה גפני. אבל ביקורת לחוד והצבעה לחוד. הם מבינים, שאם לא יצביעו למפלגה שמייצגת אותם - הם לא יקבלו כלום. הם מבינים, שאי אפשר להשיג את כל הסחורה - אך אפשר לקבל חלק, וגם זה טוב.

לכן ליאיר לפיד מזומנת עכשיו תקופה קשה ומתסכלת. לא חשוב שהוא מייצג את המעמד הבינוני, החילוני, המתון, זה שעובד קשה ומשרת בצבא. לא חשוב שהוא רוצה להחזיר לציבור הזה את הכסף שנגזל ממנו על ידי החרדים והמתנחלים. לא חשוב אם הוא בעד ביטול חוק טל, בעד שוויון ובעד דמוקרטיה.

בכל מקרה, הוא יחטוף את חצי הביקורת המורעלים - בדיוק מהציבור שהוא בא לייצג. כי זה עניין של אופי. זה מין יצר של הרס עצמי, החזק יותר מכל היגיון.

Read this article in English: Yair Lapid's fickle voters



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו