בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסוס הלבן של השבט הנאור

157תגובות

ב-1977 היה לנו יגאל ידין. רמטכ"ל-ארכיאולוג מרחביה שאמור היה להציל אותנו מהסיאוב של המערך ומהמחדל של מלחמת יום הכיפורים. ב-1984 היה לנו עזר ויצמן. טייס כריזמטי מקיסריה שאמור היה להציל אותנו מהאיוולת של מלחמת לבנון הראשונה ומהאינפלציה התלת-ספרתית. ב-1999 היה לנו אמנון שחק. רמטכ"ל אצילי ממכבים-רעות שאמור היה להציל אותנו משלטון האספסוף של ביבי וחבר מרעיו. ב-2003 היה לנו טומי לפיד. עיתונאי בוטה מצפון תל אביב שאמור היה להציל אותנו מהחרדים ומהעניים. ב-2006 היתה לנו קדימה. מפלגת-מרכז מעוצבת שאמורה היתה להציל אותנו מהימין ומההתנחלויות. ב-2009 היתה לנו ציפי לבני. סוכנת מוסד מרמת החייל שאמורה היתה להציל אותנו מבנימין נתניהו. בין לבין היו לנו אהוד ברק, עמרם מצנע, ועמי איילון.

במשך 35 שנים היו לנו אינספור אבירים לבנים שרכבו על סוסים לבנים אל התקווה הלבנה. כולם נפלו אל התהום הפוליטית והיו לגלי עצמות. הם לא הושיעו את ישראל הנאורה אלא קברו אותה. הם לא העמידו אל מול הימין והדתיים חלופה רעיונית או מנהיגותית של ממש.

הכישלון הוא כישלון מהדהד. האליטה הישראלית החילונית אוהבת לזלזל בחרדים, אבל האמת היא שמבחינה פוליטית היהודים-החרדים נבונים לאין ערוך מהישראלים-החילונים. למרות שהקהילה שלהם מפולגת לחצרות שונות, על פי רוב הם מתלכדים לקראת בחירות. למרות שהם מסתייגים מן הכנסת, הם שולחים אליה נציגים שחלקם בעלי משקל סגולי רב. הם רציניים וממושמעים ומתוחכמים, ומקדמים את ערכיהם באופן מרשים.

בניגוד להם, דווקא השבט הנאור נוהג בזירה הפוליטית כשבט נחשל. פעם אחר פעם הוא הולך שבי אחרי הבאבא-סאלי החילוני התורן. פעם אחר פעם הוא מחלק לנאמניו קמיעות ומשביע אותם שבועות ולוחש להם לחשים. באופן שיטתי האנשים המשכילים ביותר בישראל שולחים לכנסת נציגים קלי משקל וקלי דעת וחסרי ניסיון. האנשים שעושים כאן כלכלה מדהימה ותרבות מרשימה וחיים יפים, עושים כאן פוליטיקה פרימיטיבית של עובדי אלילים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות אליכם

ציפי ליבני צודקת: הזמן הולך ואוזל. המיעוט הלא-ציוני הולך ומתעצם, והרוב היצרני-ציוני הולך ומתכווץ. על כן הבחירות הבאות יהיו חשובות במיוחד. אחרי שהנאורות הישראלית ירתה כל כך הרבה כדורי סרק, לא נותר במחסנית שלה אלא קליע אחד. אם תחמיץ גם את ההזדמנות הנוכחית, הלך עליה. על הכוויות שהותירו אחריהם שיברון-ד"ש ושיברון-ברק ושיברון-שינוי ושיברון-קדימה, תתפשט הכווייה של שיברון-2012. הכווייה החדשה הזאת עלולה להיות קטלנית. היא תכחיד את אותן רקמות של אופטימיות שעדיין רוטטות פה ושם. היא תעלים את האמונה הקלושה שהשינוי עדיין אפשרי. אם גם האביר הבא יתגלה כאביר שקר, הוא יכבה סופית את התקווה.

אחריות כבדה מוטלת השנה על כתפיהם של שלי יחימוביץ', שאול מופז, ציפי לבני ויאיר לפיד. לכל אחד מהארבעה יש אגו - חבל על הזמן. כל אחד מהארבעה נושא באייפד שלו אלפי בייטים של אינטרסים אישיים והתחשבנויות קטנוניות. אבל איש מהארבעה איננו מושחת ואיננו אוויל. על כן עליהם להכיר במגבלותיהם. על כן עליהם להודות בכך שאף אחד מהם איננו משיח-צדקנו. אם הארבעה באמת פטריוטים - עליהם לעבוד יחדיו. אם הם באמת הגונים, עליהם להבטיח שהטובים ביותר יאיישו את הממשלה הבאה. על ארבעת הפרשים הרוכבים כעת אל האופק להבטיח שהם לא יהיו פרשיה של אפוקליפסה ישראלית עלובה.

אחריות לא פחותה מוטלת על הבוחרים הפוטנציאליים של העבודה, קדימה, מרצ ולפיד. לשבט הנאור אסור לשוב ולהתבזות. אסור לו לשלוח שוב לכנסת נציגים ירודים ובאבא-סאליים חילונים. אחרי 35 שנים של איוולת, הגיעה השעה לאחד כוחות ולגייס כוחות ולהטיל אל המערכה את כל הכוחות. צו שמונה, חברות וחברים. הפעם המלחמה היא באמת מלחמה על הבית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו