בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יש תחליף לבג"ץ

62תגובות

מדי כמה זמן עולה התביעה להקים בישראל, כבמתוקנות שבמדינות, בית משפט לחוקה. עיקר הנימוקים: מאז הרחיב אהרן ברק את זכות העמידה, בג"ץ מנוצל באופן סדרתי על ידי ארגונים קיצוניים, הממומנים בידי ממשלות וארגונים זרים. ארגוני-חזית אלה פועלים, כך הטענה, לשינוי דמות המדינה ואף מצליחים להשפיע, באמצעות בית המשפט העליון בישראל, על מדיניות הביטחון (תוואי גדר ההפרדה, למשל) ועל ערכי החברה בענייני אמונות, דעות וערכים שאינם שפיטים. הנבחרים, ולא הממונים בגין כישורים משפטיים, צריכים לקבוע את הדמות הערכית של המדינה.

מובן ששופטי העליון, כמו הארגונים "המרגישים בבית" בבג"ץ - ותומכיהם בתקשורת ובאקדמיה - מתנגדים לבית משפט לחוקה. איש אינו מוכן לוותר על הכוח לעצב את המדינה על פי ערכיו. לפני יותר מעשור, כשהצעה כזאת עלתה על הפרק ברצינות, ערך ברק נגדה מסע צלב - וגרם לגניזתה.

עתה מתברר, שהמהפכה החוקתית ("הכל שפיט") של ברק קמה על יוצרה. ההוכחות בסקרי דעת קהל חותכות: חלה ירידה חדה באמון הציבור בבג"ץ. אחת הדרכים להשבת האמון: בית המשפט ירחיק את עצמו מהדרכים העקלקלות שבהן הובל בשני העשורים האחרונים, ויסיר את התנגדותו להקמת בית משפט לחוקה. בכך יעסוק במה שיועד לו מלכתחילה ויתפרק מן הכוח הממכר שנטל לעצמו בלא סמכות ובלא חקיקה.

הצורך בבית משפט לחוקה קיבל משנה חשיבות לאחר התגובות הקיצוניות, הפעם משמאל, לנוכח ההחלטה בחוק האזרחות. הרכב בית המשפט העליון, לאחר פרישת דורית ביניש ואילה פרוקצ'יה, גוון. סביר להניח, שהוא לא יהיה עוד - בוודאי לא אוטומטית - "בית משפט הבית" של "בצלם", "עדאלה" ו"האגודה לזכויות האזרח". ואם יובא בפניו מקרה דוגמת מגרון, הוא ישלח את "שלום עכשיו" תחילה לבית משפט השלום, שם דנים בסכסוכי קרקעות.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

כשבג"ץ ינהג כך, ולא כפי שנהג בימי ביניש, תקום צעקה משמאל. כל פסיקה עקרונית תישקל לגופן של התגובות יותר מלגופם של דברים. לשם מה להם זאת?

די היה בהחלטה אחת שלא תאמה את עמדת השמאל הקיצוני, כדי להביא לתגובות שלוחות רסן. בג"ץ, הגיב ח"כ דב חנין על הפסיקה בעניין חוק האזרחות, מתבסס על "עמדת מיעוט קיצונית מארצות הברית של המקרתיזם". זהבה גלאון: "תש כוחו של בג"ץ... נתן לגיטימציה דראקונית לאפליה". יצחק לאור במאמר ב"הארץ": "סיום פרק בחיי הדמוקרטיה הישראלית". האגודה לזכויות האזרח, בבעיטה אדירה בדלי החלב שחלבה מבג"ץ לאורך השנים: "הרוב בבג"ץ אישר חוק גזעני... זהו יום שחור להגנה על זכויות האזרח ולבית המשפט העליון".

גם הביקורות מימין אינן אנינות. ח"כ יריב לוין הצהיר באחרונה, ש"בג"ץ מונע מאג'נדה שמאלנית המהווה סכנה ליכולתנו להבטיח את קיומנו... על בית המשפט העליון השתלטה קבוצת מיעוט שמאלנית קיצונית שמנסה להכתיב את ערכיה לחברה כולה". ראוי להוסיף: רבים במרכז, ולא רק בימין המובהק, שותפים לדעה של לוין.

ההרכב החדש של העליון יגרום בלא ספק להתגברות ההתקפות משמאל. בשל הנוכחות הרבה של השמאל בתקשורת יהיו הללו רועשות ודסטרוקטיביות. מנגד, גם הימין לא יטמון את ידו בצלחת. על בית המשפט העליון לחשוב אפוא מחוץ לקופסה וליזום הוא עצמו הקמת בית משפט לחוקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו