בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין MIT לבר אילן

280תגובות

אפי ארזי, מייסד "סאיטקס", לא היה התלמיד הכי שקדן בכיתה. האמת היא, שהוא כמעט שלא הגיע לבית הספר. הוא לא סיים את התיכון וגם לא ניגש לבחינות הבגרות. בגיל 16 וחצי אילץ את הוריו לחתום על מכתב הסכמה, והתגייס לצה"ל. שם הוצב לחיל האוויר ונשלח ללימודים בבית הספר הטכני בחיפה. הוא שירת כטכנאי מכ"ם, ולאחר השחרור ניסה להתקבל ללימודי הנדסת אלקטרוניקה בטכניון. אבל שם לא חלמו אפילו לקבל אותו. הרי לא היתה לו תעודת בגרות, לשייגעץ.

באותם ימים רחוקים של סוף שנות ה-50 שמע ארזי שמועה רחוקה, שבמקרים מיוחדים אפשר להתקבל לאוניברסיטה בארצות הברית גם בלי תעודת בגרות, אך איש לא היה בטוח שהשמועה נכונה.

האוניברסיטה היחידה שעליה שמע ארזי היתה MIT. לכן ניגש לשגרירות האמריקאית, מילא טופסי הרשמה, ואחר כך נסע לבוסטון. בראיון הקבלה נשאל היכן תעודת הבגרות שלו וענה, שבגרות אמנם אין לו, אבל הוא למד בבית הספר הטכני של חיל האוויר, ומשום שמדובר בבית ספר צבאי גם אין לו שום תעודה משם.

חברי ועדת הקבלה הסתכלו זה על זה, הבינו שיש להם עסק עם "פריק" יוצא דופן - וקיבלו אותו ללימודים תחת הסעיף "מקרים מיוחדים".

ארזי סיים ב-MIT תואר ראשון באלקטרוניקה, מממן את לימודיו בעבודה במעבדה בתחום הצילום הדיגיטלי. שם הצליח לקבל תקציב של מיליוני דולרים מנאס"א, כדי לפתח את המצלמה ששימשה לשידור החי ההיסטורי של ניל ארמסטרונג צועד על הירח.

לאחר שעזב את האוניברסיטה עבד קצת בחברת היי-טק אמריקאית, וחזר לארץ. וכאן, ב-1968, הקים את "סאיטקס".

אי אפשר לתאר את תעשיית ההיי-טק שלנו בלי החידושים, ההמצאות, ושיטות הניהול המתקדמות שארזי הכניס ל"סאיטקס". החברה היתה לנקודת מפנה בתעשייה הישראלית. תחת ניהולו היא נהפכה לספינת הדגל של ההיי-טק הישראלי. "סאיטקס" פיתחה את מחשב הקדם דפוס הראשון בעולם, ובמשך שנים היתה אחת המובילות בעולם בתחום עיבוד תמונות צבע באמצעות מחשב.

זה הסיפור שבו נזכרתי כשקראתי את דברי הביקורת החריפים הנמתחים בימים אלה על אוניברסיטת בר-אילן ויאיר לפיד, על כך שהאוניברסיטה העזה לקבל אותו ללימודי תואר שני ודוקטורט - בלי שיש לו BA.

המועצה להשכלה גבוהה הוכיחה במקרה הזה זריזות יוצאת דופן; פתחה מיד בחקירה והודיעה במהירות הבזק, שהסברי בר-אילן אינם נראים לה. האם זה קשור לעובדה, שיו"ר מל"ג הוא שר החינוך גדעון סער מהליכוד?

האוניברסיטה אמרה להגנתה, כי לפיד התקבל על סמך הישגיו הספרותיים והעיתונאיים, וזה מעוגן בתקנון האוניברסיטה בסעיף "מקרים מיוחדים". בר-אילן ציינה, שבשנים האחרונות התקבלו לתוכנית 20 סטודנטים, חלקם מנהלים, רואי חשבון, סופרים ועיתונאים. אבל במל"ג לא התרשמו מההסברים. שם אין מאמינים בחופש אקדמי; לכן הרחיבו את הבדיקה לכל האוניברסיטאות. אולי גם האחרות חוטאות?

בניגוד לדברי הביקורת, אני רואה בחיוב דווקא מתן אפשרות ל"מקרים מיוחדים" להתקבל שלא בדרך הרגילה לכל מיני מוסדות: הן ללימודים גבוהים, הן לקורסים בצבא והן לתפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי.

כי אם נלך תמיד על פי הכללים הרגילים, המצמיתים, בלי כל סטייה או יצירתיות, נחמיץ בוודאי כשרונות יוצאי דופן ואנשים חריגים, וכך נזכה לקבל הרבה בינוניות משעממת.

לכן אני מציע למל"ג שלא להסתפק בבדיקת כל האוניברסיטאות בישראל. יפנו גם ל-MIT ויבדקו שם את הליך הקבלה של ארזי. ואם יתברר שהאמריקאים אכן ביצעו את הפשע, יבוטל מיד ה-BA של ארזי, ייגנז סרט הצילום על ארמסטרונג ותבוטל הקמת "סאיטקס". הרי לשייגעץ הזה לא היתה אפילו תעודת בגרות.

Read this article in English: Ditch the old-school thinking



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו