בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרצל והמהפכה המצרית

20תגובות

במלאת שנה למפלת שלטונו של נשיא מצרים חוסני מובארק, מעניין להזכיר כי במסגרת פעילותו המדינית היה חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, רגיש גם למה שקורה בחברות הערביות. לאחר שנואש מלהשיג הסכמה ("צ'ארטר") מהשלטון העותמאני להתיישבות יהודית בארץ-ישראל, נדמה היה לרגע כי אולי תיפתח אפשרות להתיישבות כזו באל-עריש שבצפון סיני ("פלשתינה המצרית", בלשונו של הרצל).

מעמדה הבינלאומי של מצרים היה אז מיוחד במינו, שכן למרות קיומו של ממשל מצרי בראשות החדיב (המשנה למלך) משושלת מוחמד עלי, השליטה האפקטיבית במצרים היתה בידי הבריטים.

נשלחה משלחת סקר ציונית לבדיקת הסיכוי להתיישבות חקלאית באזור אל עריש, ובמארס 1903 יצא הרצל עצמו למצרים. הוא נפגש עם השליט הבריטי וגם עם שר החוץ המצרי, בוטרוס ראלי (סבו של בוטרוס בוטרוס ראלי), ששבע שנים לאחר מכן, בהיותו ראש ממשלה, נרצח בידי לאומן מצרי. מהתוכנית עצמה לא יצא מאומה, גם משום שהתברר שאין אפשרות לפיתוח חקלאי משמעותי בסיני בגלל מחסור במים, וגם מכיוון שבסופו של דבר, גם הבריטים וגם המצרים התנגדו לרעיון.

ככל מבקר במצרים, סייר הרצל באתר הפירמידות. אך ביומנו לא התייחס לרושם שהותירו בו, אלא ציין דווקא את זעזועו מעוניים הנורא של הפלאחים שראה בדרך לגיזה. הוא נדר - בפטרונות שאיפיינה ליברל אירופי בן זמנו: "אני מתחייב כי כשיהיה הכוח בידי, אתן את דעתי על הפלאחים". ברור שהכוונה אינה לפלאחים המצרים, אלא של ארץ-ישראל.

אבל הקטע המעניין ביותר מהתרשמותו ממצרים מופיע בדיווח על הרצאה של מומחה בריטי על בעיות ההשקיה בארם נהריים. הרצל לא התרשם מההרצאה, אך הקהל הרשים אותו, "בעיקר המספר הרב של המצרים הצעירים בעלי המבט האינטליגנטי שגדשו את האולם".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות אליכם

מתוך הבנה לדינמיקה של התהליכים שבריטניה מניעה במצרים, הרצל הוסיף בלשון המזכירה את דברי קארל מרקס על התוצאות הדיאלקטיות של השלטון הבריטי בהודו: "אלה האדונים לעתיד לבוא: מפליא שהאנגלים לא מבחינים בכך. הם סבורים שלעולם יהיה להם עניין עם פלאחים. היום די בצבא של 18 אלף חיילים בשביל הארץ הגדולה הזאת. אבל עד מתי?...

"תפקידם של האנגלים הוא גרנדיוזי - הם מטהרים את האוריינט, מביאים אור ואוויר אל הפינות המזוהמות, ממגרים רודנויות עתיקות יומין ומקעקעים עיוותים בממשל. אבל עם החירות והקדמה, הם אף מלמדים את הפלאחים התמרדות מהי. בית הספר האנגלי במושבות, או שיהרוס את השלטון האנגלי הקולוניאלי, או שיהיה בו משם בסיס לשלטונה של אנגליה על העולם. הייתי רוצה לשוב לכאן בעוד חמישים שנה כדי לראות כיצד ייפול דבר".

תחזית לא רעה של עיתונאי אירופי, שבחושיו הפוליטיים וההיסטוריים הבין משהו שמעטים מבני דורו השכילו להתמודד עמו: כיצד האימפריאליזם האירופי יוצר במו ידיו את התשתית הרעיונית והחברתית שתביא לחורבנו. כמעט 50 שנה לאחר שכתב הרצל דברים אלה, ב-23 ביולי 1952, חיסלה מהפכת "הקצינים החופשיים" בראשות מוחמד נגיב וגמאל עבד אל-נאצר, את שרידי הקולוניאליזם הבריטי במצרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו