בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נזקי ספירלת השתיקה

72תגובות

במשך שנים נהוג היה לחלק את השיח הפוליטי בין ימין לשמאל, כאשר שתי המחלוקות העיקריות בין הימין לשמאל נגעו לשאלה המדינית ולשאלה הכלכלית. אולם בשנים האחרונות ההבדלים המדיניים שבין הימין לשמאל הצטמצמו בצורה דרמטית. ההבדל בין ראש הממשלה לבין שלי יחימוביץ מצוי לכאורה רק בתפישת עולמם הכלכלית, אולם גם יחימוביץ לא מבקשת לפרק את השוק החופשי אלא רק למתן אותו. מכאן שגם בשאלה הכלכלית ההבדלים, בסופו של דבר, הם הבדלים של תבלין, לא של התבשיל עצמו.

במלים אחרות, הוויכוח האמיתי והנוקב, איננו עוד הוויכוח בין ימין לשמאל. כיום הוויכוח הוא אחר לחלוטין. מה שמפלג כיום את העם היהודי הוא הוויכוח האידיאולוגי שבין ציונים לאנטי-ציונים, בין אלו שמאמינים במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לבין אלו שאינם מקבלים את רעיון הריבונות היהודית, ומבקשים לבטל את מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית ולהחליפה במדינה דו-לאומית או רב-לאומית, שמשמעותה היא אחת - הפיכתה של מדינת ישראל למדינה ערבית.

מוקדי הכוח המובהקים של מאמיני האידיאולוגיה האנטי-ציונית, נעוצים בחלק קטן אך קולני בחברה הישראלית. מדובר בחלק קטן מהאקדמיה הישראלית, במספר מוסדות מחקר, כתבי עת והוצאות ספרים, מעט אנשי תקשורת המקבלים במה חשובה, ובעיקר בשורה ארוכה של ארגונים הממומנים על ידי הקרן החדשה לישראל ומדינות אירופה.

הייצוג הפוליטי של קבוצה זו מבטא נאמנה את גודלה האמיתי. בקרב החברה היהודית מדובר בלא יותר מקבוצת תומכיה של חד"ש ומרצ. אולם למרות גודלה הזניח, המחויבות האידיאולוגית העזה, הארגון הבינלאומי ובעיקר המימון הרב שלה, יוצרים השפעה גדולה ביותר על החברה הישראלית. מחקרים מתארים את דרך השפעה זו כ"ספירלת השתיקה".

הדומיננטיות והקולניות של השמאל האנטי-הציוני דרך ארגוניו ובאמצעות מספר גופי תקשורת ומחקר, משפיעה על מעצבי דעת הקהל, ואלו משפיעים על מעגלים נוספים, בכך שהם יוצרים את האשליה לפיה העמדה האנטי-ציונית היא הדעה התקינה פוליטית. בצורה עקבית, קבוצות הייחוס של הגות אנטי-ציונית זו גורמת לאדם הבודד לחוש שדעתו הציונית איננה מבטאת עוד את התקינות הפוליטית. מכיוון שהוא חש במיעוט, הוא בוחר להצניע אותה. כך קורה שמחלקות שלמות, דוגמת המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון, הופכות לאנטי-ציונית למרות שברור כי אין זו העמדה הרווחות בקרב חברי האקדמיה הישראלית. אפקט הדומינו הזה, של שליטה במוקדי כוח אסטרטגים, מביא בסופו של דבר לשינוי במציאות עצמה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הטורים והדעות ישירות אל הפייסבוק שלכם

התקינות הפוליטית באותם מוסדות תקשורתיים, אקדמאיים או תרבותיים, בוחרת להציג עמדות מסוימות כקונסנסוס ולהבליט את נוכחותן, ובוחרת אלו קולות להשתיק ולהציג כ"דעות הנמצאות מחוץ לקונסנסוס". לכן מועמדים מסוימים לבית המשפט העליון זוכים לתואר "שנויים במחלוקת", ואילו שופטים אחרים הם "נאורים" המקדמים את "זכויות האדם".

הבעיה היא שבאמצעות ספירלת השתיקה, עמדות שמאל אנטי-ציוני מובהקות פוגעות בצורה אנושה בשמאל הציוני, שאיננו פועל בנחישות המתבקשת נגד העשבים השוטים שצמחו בערוגתו. עשבים המסכנים את המשך קיומה של מדינת ישראל לעין ערוך יותר מנוער הגבעות. זהו הרקע לגמגומה של קדימה לנוכח חוק היסוד שאותו היא עצמה קידמה, חוק יסוד: מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

בשנים האחרונות המאבק המרכזי של השמאל האנטי-ציוני הוא לא רק בזהותה הסמלית של מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית; כעת, המאבק הוא ברוב היהודי בישראל. שהרי המכשול הגדול ביותר להקמתה של מדינת כל-אזרחיה הוא הרוב היהודי במדינה. לכן פנו גורמים אנטי-ציונים לבג"ץ מתוך מטרה לבטל את חוק האזרחות, ולכן מתבקש כי השמאל האנטי-ציוני יעתור לבג"ץ נגד חוק המסתננים. שהרי לאמיתו של דבר עיקר עניינו איננו דאגה למסתננים בלתי חוקיים, אלא מלחמה ברוב היהודי במדינת ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו