בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פוליטיקה של נוסטלגיה

7תגובות

וושינגטון

האם ימשיך הימין הפוליטי הישראלי לגבור על מפלגות המרכז והשמאל? הייתכן שמיט רומני השמרן יביס את ברק אובמה הליברלי בבחירות לנשיאות בארצות הברית? שאלות אלה משקפות את מערכת המושגים הנלמדת בשיעורי חברה ובקורסים למדע המדינה. הגיע הזמן להניח למושגים אלה ולהבין, שמאבקים פוליטיים הם ביטוי לניגוד בין אלה העורגים לתור הזהב של אתמול לבין אלה המעוניינים להשאיר אותו מאחור.

מה שיקבע כיצד תצביעו בבחירות אינו הרובד החברתי-הכלכלי שאליו אתם משתייכים. הגיל והקבוצה הדמוגרפית שלכם הם שיכריעו אם תילחמו נגד העתיד, או תגלשו אליו. כך לפחות טוען ניל קלארק, עיתונאי בריטי, שבמאמר שפירסם באחרונה בירחון The American Conservative מדגיש את הדומיננטיות של פוליטיקה-של-נוסטלגיה בקביעת האוריינטציה הפוליטית שלנו.

שינויים דמוגרפיים דרמטיים, המלווים בהיחלשות של תפישות ערכיות מסורתיות, יוצרים לחץ עצום, בעיקר על ה"בייבי בומרס": אלה שנולדו וגדלו בשני העשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה, במדינת הסעד המודרנית ובמערכת פוליטית וחברתית יציבה, בעלת זהות לאומית ברורה, שהוויכוח הפוליטי בה התמקד בבחירת המפלגה שתנהל בצורה היעילה ביותר את הסטטוס קוו.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב מאמרי "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

בארצות הברית שילוב של גורמים - הגלובליזציה, התחזקות פוליטית של השחורים, הגירה היספאנית וצמצום המשאבים הכלכליים שהממשל יכול להזרים לאזרחים - הגדיל את חוסר הביטחון הפוליטי והכלכלי בקרב הבייבי בומרס (והוריהם המזדקנים). במיוחד אצל אלה המשתייכים לרוב - לבנים מהמעמד הבינוני - החשים שהם נהפכים בהדרגה למיעוט עני יותר ומשפיע פחות.

מכאן הרומנטיזציה של הימים הטובים של שנות ה-50 ושנות ה-60 המוקדמות, כשאמריקה שיגשגה והיתה חזקה, האפשרויות להתקדמות היו בלתי מוגבלות, ואנשים לא היו צריכים לנעול את דלת ביתם (סימן ברור לסולידריות חברתית).

מנקודת מבט נוסטלגית כזאת, רומני נראה כאחד הגברים משדרות מדיסון של אותו תור זהב: גבר לבן, גבוה, רחב כתפיים, המשדר ביטחון עצמי ואופטימיות. הוא מעורר בקרב אמריקאים לבנים - הצפויים להיהפך למיעוט ב-2040 - תקווה, שיוכלו לשמר את השפעתם הפוליטית והתרבותית ולשקם את המעמד המדיני והכלכלי הבלתי מעורער שהיה לארה"ב.

זה מסביר מדוע אמריקאי מבוגר, שאיבד את משרתו במפעל מכוניות שהועבר לסין, ומתקיים מקצבת הביטוח הממשלתית, יהיה מוכן להצביע למולטי מיליונר כמו רומני, הדוגל בקיצוץ מערכת הסעד הפדרלית, ולא לאובמה, התומך בחיזוק המערכת הזאת. כל זאת משום שאובמה מצטייר בעיני בוחר פוטנציאלי כזה כנציג של קואליציה של מיעוטים אתניים, הכוללת מהגרים ממקסיקו וממרכז אמריקה, המאיימים להפוך את ארה"ב למדינה דו-לשונית ולקונפדרציה של קבוצות אתניות לא מערביות.

זה מסביר מדוע השחקן והקומיקאי הבריטי ג'ון קליז, שהצביע למפלגה הליברל-דמוקרטית בבריטניה, חש שלונדון כבר אינה עיר אנגלית ואינה דומה למקום שבו גדל, עקב הנוכחות המאסיבית של מהגרים לא-אנגלים.

וזה אולי גם מסביר מדוע הרבה ישראלים המשתייכים למרכז ולשמאל נוטים לפרגן לנסיכים ולנסיכות של המנהיגות לשעבר של תנועת חרות, המצטיירים בעיניהם כחלק מקבוצת הגיל והתרבות שאליה הם משתייכים, ההופכת בהדרגה למיעוט. זה קשור לא רק לגידול המתמשך בשיעור החרדים והערבים ולעלייה מחבר המדינות, אלא גם להקצנה פוליטית של היהדות הדתית והמיעוט הערבי מאז 1967. כפי שחברי מסיבת התה מתלוננים: גנבו לנו את המדינה.

תחושות הנוסטלגיה, שהיו הבסיס הפוליטי של קדימה, נדחו על ידי הנסיך בנימין נתניהו, שהעדיף לנצל את תחושת הניכור של החרדים, המתנחלים והעולים הרוסים לקידום האג'נדה הפוליטית שלו.

ייתכן שבמקום להאשים את נתניהו בנטישת פארק היורה התרבותי-הפוליטי, שאליו השתייכו כביכול כל החבר'ה הטובים, או להתעודד מכך שהבן החביב יאיר לפיד רץ לראשות הממשלה, אנשי המרכז והשמאל הפוליטי צריכים לנסות לגייס את תמיכת הציבור החילוני מקרב העולים מרוסיה ולבנות קואליציה אנטי קלריקלית, או להתגבר על המחסום הציוני ולשתף פעולה עם ערביי ישראל לקידום שלום ישראלי-פלסטיני.

נוסטלגיה איננה יכולה להיות תחליף לניסיון להסתגל למציאות משתנה או להתאים אותה לצרכינו המשתנים. שאלו את הדינוזאורים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו