בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טוב לא יהיה פה

פוליטיקאים צריכים להציע פתרונות, זאת הסחורה היחידה שלהם. אבל אלה שלנו לא מציעים, פשוט אין להם. אז שילכו הביתה

5תגובות

לכל מערכה עולים כדי לנצח. גם קבוצה מהליגה השלישית שמשחקת מול ברצלונה עולה למגרש בתקווה לנצח, גם מאמן מהליגה השלישית לא יגיד לשחקניו: "חבר'ה, עזבו, אין סיכוי, הם הולכים לקרוע לנו את הצורה". גם מאמן מהליגה השלישית יעשה הכל כדי שלא יקרעו לחבר'ה שלו את הצורה.

אצל פוליטיקאים זה אחרת. יש בהם פנטזיונרים שמבטיחים ניצחון שלא יוכלו להשיג, יש מי שדורשים דם יזע ודמעות ומבטיחים מאבק עד לניצחון, ויש כאלה שמודים שאין להם מושג מה לעשות. הפוליטיקאים שלנו הם מהזן האחרון. הם ריאליים, הם עולים למגרש בידיעה ברורה שאין מה לעשות, שהעסק אבוד. הם לא פנטזיונרים, הם לא מבטיחים דבר שלא יוכלו לקיים, הם לא מבטיחים פתרונות, כי פשוט אין להם.

חייבים להודות שהם עושים את זה בסטייל. הם מביטים ישר לעיניים, בלי למצמץ, הם לא מורחים את האמת, הם אומרים אותה ישר בפרצוף. תשמעו, הם אומרים, שלום לא יהיה פה אף פעם, גם לא צדק חברתי ולא שוויון, החרדים ימשיכו להשתולל ויוקר המחיה יעלה. הם אומרים לעם את האמת ישר בפנים, כי העם, כך הם אומרים, הוא עם חכם ואי אפשר למכור לו סתם בולשיט אופטימי.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב מאמרי "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

מתי פוליטיקאים מנסים למכור לנו בולשיט אופטימי? בדרך כלל לקראת בחירות, ולבולשיט קוראים "אווירת בחירות". באווירה כזאת הכל דבש וסוכריות, פרחים ופרפרים. זה היה עשוי להיות כך גם היום, אבל עכשיו נכנס יאיר לפיד לתמונה. בעתיד הקרוב לא צפויות בחירות, אבל האווירה כבר עכשיו הרבה יותר מפוכחת וריאלית. כבר לפני כשבועיים הוכיח לפיד עד כמה הוא מפוכח וריאלי. אין מה לעשות, הוא אמר, "כל מי שאומר שיש פתרון לסכסוך עם הפלסטינים משקר".

ככה זה עם הפלסטינים. הם מוציאים מהפוליטיקאים שלנו את הפיכחון הכי ריאלי שלהם. לפיד הוכיח שהוא פוליטיקאי מפוכח, בדיוק כמו אביגדור ליברמן ובנימין נתניהו, שהעריכו עוד לפניו, ביושר ובאומץ, שאין סיכוי לשלום. לא רק עם הפלסטינים אנחנו לא יכולים לעשות כלום, הם אומרים בכנות שובת לב, עם הכל קשה לנו, עם הפערים והטייקונים והחרדים, קשה מאוד, האמינו לנו.

אחרי שתעכלו את הבשורות הקשות, הם אומרים במאור פנים, הכל ייראה לכם פשוט כל כך: אם אין שלום יש צורך בביטחון, ואם צריך ביטחון צריך גם כסף. אם יש כסף לביטחון אין כסף לחינוך, אם אין חינוך, יש פערים חברתיים, ואם יש פערים אין צדק חברתי. לא יהיה פה צדק חברתי? לא, אף פעם לא יהיה. הנה, אנחנו אומרים לכם את זה ישר בפנים, אנחנו לא מטייחים ולא מסתירים, טוב לא יהיה פה, אתם שומעים? אז עכשיו עזבו אותנו בשקט.

פעם בעתיד יהיה פה טוב? אנחנו מעזים לשאול שוב בלחש.

נראה, תפסיקו לנדנד. כשנדע תהיו הראשונים לדעת.

ובכל זאת? (עכשיו אנחנו מתחננים ממש). אולי בעוד 10-20 שנה, הם אומרים, כשהערבים יפנימו, כשתהיה דמוקרטיה בסוריה, כשהטייקונים ייעלמו, כשהחרדים יתמתנו - אבל אל תתפסו אותנו במלה.

לי, אישית, אין בעיה עם זה. אני כבר די מותש. אני רק מבקש שיעזבו אותי במנוחה. אבל מה חושבים בני 20 על התחזית המפוכחת הזאת? מה חושב על התמונה הריאלית הזאת מי שרוצה לבנות כאן את עתידו? מה חושב על זה מי שמאמין שהמצב לא טוב אבל אפשר לשנות אותו? ומה יענו להם ביבי, ליברמן ולפיד?

אפשר לסמוך עליהם, הם יהיו כנים וישירים, ריאליים ומפוכחים: אין לכם מה לעשות פה, הם יגידו, ישר בפרצוף, חפשו מקום טוב יותר לבנות בו את עתידכם, תחזרו אולי בעוד 20 שנה - ומי שאומר שיש לו פתרון הוא שקרן.

האם פוליטיקאי צריך להציע פתרון? כן, זאת הסחורה היחידה שיש לו למכור. את הבעיות אנחנו מכירים. כדי להציג פתרונות נדרש אומץ רב יותר מאשר כדי להודות שאי אפשר למצוא אותם. מאמן שחושב שאפשר לנצח את נבחרת ברצלונה ברגליים קשורות היה נזרק לאחר דקה, גם למאמן שהיה מרים ידיים לפני המשחק היו מראים את הדרך החוצה. אצלנו היו קוראים את הבלוג שלו, משתאים מהכנות שלו, ומשתתפים בצערו. ומה אם אין לו פתרונות? שילך הביתה ויפסיק לבלבל לנו במוח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו