בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך נבחר מנהיג

20תגובות

מהלכיהם הפוליטיים של יאיר לפיד, שלי יחימוביץ', בנימין נתניהו, אהוד ברק, המאבק בין ציפי לבני לשאול מופז, והמאבק האפשרי בין אלי ישי לאריה דרעי - כל אלה מעלים מחדש בכל עוצמתה את שאלת המנהיגות הפוליטית בישראל.

לישראלים שתי נטיות בסיסיות ובעייתיות בכל הנוגע למנהיגות פוליטית. הראשונה היא החיפוש הכפייתי אחרי מנהיגים/מנהיגות, ונהייה אחריהם. נטייה זו גרמה להופעתם של אישים רבים המציגים את עצמם כמנהיגים. אך מה שנתפש תחילה כאמיתי, מתגלה מהר מאוד ככוזב.

למעשה, כל האישים הפוליטיים שהוזכרו למעלה, המציגים את עצמם או מוצגים על ידי חסידיהם כמנהיגים מובהקים, אינם כאלה כלל ועיקר. כך גם שמעון פרס, ולמרות הופעתו הפוליטית האוטוריטרית - גם אביגדור ליברמן.

אף לא אחד מאלה אינו "מנהיג מעצב". כלומר, הם אינם מונעים באמת על ידי תחושת שליחות שמטרתה להיטיב עם העם כולו; הם חסרי השראה פוליטית, חברתית וכלכלית עמוקה, ואין הם מחזיקים בערכים אנושיים, חברתיים ודמוקרטיים מובהקים. במקרה הטוב מדובר בלא יותר מ"פוליטיקאים מתגמלים", כלומר מי שרוכשים את מעמדם הפוליטי ושומרים עליו על ידי תגמול מי שתומך בהם, בגלוי או בחשאי.

הם מכריזים על מהלכים, אך בדרך כלל לא מבצעים אותם (רק בלית ברירה בשל משבר חמור, כמו נתניהו בעת השריפה בכרמל ולאחר התפרצות המחאה החברתית), ומעניקים תגמולים, בעיקר כספיים, חיוביים או שליליים, לקבוצות חברתיות וליחידים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הפרשנויות והטורים ישירות אל הפייסבוק שלכם

נטיית הלב השנייה של הישראלים בכל הנוגע לשאלה במי יבחרו, היא לנהות אחר "האג'נדה" - קרי "סדר היום" ותוכניות הפעולה המוכרזות השכם והערב על ידי הפוליטיקאי.

אבל מי שבודק את סדרי היום של הפוליטיקאים שלנו, ועד כמה תוכניות הפעולה מומשו הלכה למעשה, ייווכח שהזגזוג הוא לחם חוקם. כך שמעון פרס, שהאג'נדה שלו עברה שינויים רבים במעבריו ממפא"י לרפ"י לעבודה ולקדימה. כך אהוד ברק, וכך גם נתניהו (המכונה אפילו על ידי כמה מתומכיו "מזגזג סדרתי"), בנושאים כמו הסכסוך, היחסים עם ארה"ב, החינוך, שירותי הכבאות ועוד.

גם בחינה של סדר היום של ליברמן, הנחשב על ידי תומכיו כמנהיג כריזמטי, ושל אלי ישי, הנחשב כמי שהולך במסלול חרדי מובהק, תגלה התפתלויות לרוב, ואי מימוש של סדר היום שעליו הכריזו.

לקראת הבחירות, ועם התלהטות המאבקים בין מי שמציגים את עצמם כמנהיגים ובעלי אג'נדות מוצקות, שומה על הישראלים להשתחרר ממנהגיהם השגורים בכל הנוגע לבחירת מנהיגות. עליהם לתבוע מכל האישים בזירה הפוליטית הבהרה חד-משמעית של המצעים האידיאולוגיים הבסיסיים שלהם. רק לאחר שאלה יפורסמו בפירוט ובבהירות, יהיה אפשר למלא אחרי אחד התנאים הבסיסיים ביותר לבחירה מושכלת במשטר דמוקרטי: הבנה בהירה של הבסיס שעליו תהיה מושתתת הפעילות של האישים הפוליטיים, המציגים עצמם כמנהיגים, ושל מפלגותיהם. רק כך אפשר לבחור כהלכה באישיות ובמפלגה הראויות לתמיכה.

ללא צעד חיוני זה תמשיך הדמוקרטיה הישראלית, הפגועה מבחינות נוספות, להידרדר עוד ועוד, עד להפיכתה למשטר אוטוריטרי מובהק.

הכותב הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו