בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרישת דורית ביניש

העומדת בשער

סיפור החיים המקצועי של ביניש הוא הסיפור של הממשק בין משפט לפוליטיקה בישראל: מפרשת קו 300, דרך משפט דרעי וכלה במשה קצב ביניש היתה שופטת הוגנת ונאורה שעמדה מול כוחות אדירים שביקשו לקעקע את בית המשפט העליון

47תגובות

דורית ביניש איננה שופטת של זיקוקי-די-נור. אין לה ההדר של מאיר שמגר ואין בה הברק של אהרן ברק. היא אינה גאון משפטי ולא מהפכנית חברתית ולא נסיכה שנמשחה למלכות. אבל דורית ביניש היא שופטת נאורה, נבונה, הגונה, חרוצה ואמיצה. שופטת במידת-אדם. בחמש וחצי השנים האחרונות היא הותקפה ללא הרף על ידי כוחות אדירים שביקשו לקעקע את בית המשפט שבראשו עמדה. כך, שלא על פי רצונה ולא על פי בחירתה, דורית ביניש עשתה היסטוריה. היא היתה הנשיא הראשון של בית המשפט העליון אשר הכהונה שלו היתה כהונת-מלחמה. מלחמה על עצמאות המשפט ומלחמה על עליונות המשפט ומלחמה על כך שבית המשפט לא יקרוס.

סיפור החיים המקצועי של ביניש הוא הסיפור של הממשק בין משפט לפוליטיקה בישראל של הדור האחרון. הפרקליטה המבטיחה והנועזת ביניש היתה מעורבת בשנות השמונים בעבודתה של ועדת כהן (סברה ושתילה), ותבעה את המחתרת היהודית והיתה הגיבורה הבלתי מעורערת של פרשת קו 300. פרקליטת המדינה ביניש התנגדה בשנות התשעים לגירוש של אנשי החמאס ללבנון, ועמדה על כך שבנקאי ויסות-המניות יועמדו לדין והובילה את התביעה נגד אריה דרעי. שופטת העליון ביניש אסרה על ענישה גופנית של ילדים, הגבילה את חוק ההסדרים, הקלה בגיור והוציאה את נוהל-שכן אל מחוץ לחוק. בהלכת יששכרוב רבת החשיבות היא קבעה שאין לקבל ראיה שהושגה שלא כדין.

עליזה אורבך

ואילו נשיאת בית המשפט העליון ביניש חייבה את הממשלה למגן את בתי הספר בשדרות ומנעה את ההפרטה של בתי הסוהר. היא נותרה במיעוט כאשר התנגדה לחוק האזרחות וכאשר ביקשה לדחות את עסקת הטיעון בעניין קצב.

ואולם בסופו של דבר, התפקיד החשוב ביותר שאותו מילאה דורית ביניש בחמש וחצי השנים האחרונות היה התפקיד של העומדת-בשער. ההתקפה על בית המשפט שלה היתה חסרת תקדים: פוליטיקאים, עיתונאים, עורכי דין, פרופסורים. ימין דתי, ימין חילוני, מרכז פוליטי, אליטה עסקית. מערך כוחות חזק אשר זעם על המהפכה החוקתית של ברק אך לא העז להתעמת עם ברק - קם על ביניש. מערך כוחות חזק אשר זעם על כך שהשחיתות טופלה ביד ברזל קם אף הוא על ביניש. האשה החזקה מירושלים היתה לילד הולנדי. לבד היא עמדה מול דניאל פרידמן אשר הוביל הסתערות שלוחת רסן על מערכת המשפט. לבד היא עמדה מול יעקב נאמן אשר ניהל מערכה מתוחכמת נגד מערכת המשפט. לבד היא עמדה מול מתקפות ההסתה ומתקפות החקיקה של קדימה, הליכוד וישראל ביתנו. אל מול כל אלה דורית ביניש גוננה כלביאה על בית המשפט הישראלי ועל זכויות האדם.

הנשיאה היוצאת של בית המשפט איננה קדושה. לא פעם ולא פעמיים היא חטאה בכיתתיות. לא פעם ולא פעמיים היא התאכזרה אל יריבים שלא לצורך. היא שיחקה לידיהם של אלה אשר ביקשו להציג אותה כסמל להתנשאות ולאטימות של אליטת-רחביה. אבל בפועל ביניש היא אדם צנוע למדי וענייני למדי המסתכל על החיים בגובה העיניים. לצד היותה ליברלית וחברתית היא גם שקולה, מעשית ופרגמטית. גאוותה איננה על האקטיביזם השיפוטי אלא על השיפורים המנהליים שהצליחה להכניס בבתי המשפט. ובכל זאת, חמש וחצי שנות הכהונה של הנשיאה הראשונה של בית המשפט העליון תיזכרנה כשנות קרב. קרב מאסף של הדמוקרטיה החוקתית הישראלית. קרב מאסף של הנאורות הישראלית. קרב גבורה שבו דורית ביניש עשתה את כל שיכלה לעשות כדי להציל את בית המשפט מפני הכוחות המתעצמים הצרים עליו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו